ליצ'י הוא עץ טרופי רגיש לקור, ולכן בחורף הישראלי (בעיקר באזורים קרים ובצפון) חשוב להגן עליו. החל מחודש נובמבר, צמצמו בהדרגה את ההשקיה: השקו פעם ב-10 עד 14 ימים לעומק, ורק כשהאדמה יבשה לחלוטין בעומק 5 ס״מ. השקיית יתר עלולה לגרום לריקבון שורשים בקור. אם העץ נמצא בעציץ, העבירו אותו למקום מוגן, למשל מרפסת מזוגגת, חממה קרה או פינת גינה צמודה לקיר דרומי.
הגנה מטמפרטורות נמוכות היא קריטית. הליצ'י סובל נזק כבר ב-2 עד 3 מעלות צלזיוס, ונפגע קשות מתחת לאפס. כשיש תחזית לקרה (בדצמבר עד פברואר), כסו את העץ בלילה ביריעת יוטה או בד כותנה עבה (לא ניילון, כדי לאפשר נשימה). שחררו בבוקר. בעציץ קטן, הכניסו הביתה בלילות קרים. גשם ממושך עלול להרטיב את השורשים ולגרום למחלות פטרייתיות; הקפידו על ניקוז טוב ואל תשאירו מים עומדים בצלוחית.
הפסיקו לחלוטין את הדישון בחורף, מנובמבר עד פברואר. דישון בעונה הקרה מעודד צמיחה רכה ורגישה לקור. אפשר לתת לעץ מנוחה טבעית. גיזום חורפי מומלץ רק בחורף מתון (ינואר עד פברואר) להסרת ענפים יבשים או פגועים, אך הימנעו מגיזום משמעותי, הוא מחליש את העץ ומגביר רגישות לקור.
מה נחשב נורמלי בחורף? עלים מצהיבים מעטים ונשירה קלה, תקין, זהו שלב מנוחה. צמיחה איטית או עצירה, נורמלי. אבל אם העלים נובלים במהירות, מופיעים כתמים שחורים או שהענפים מתייבשים, זה סימן לנזקי קור או ריקבון. במקרה כזה, חתכו ענפים פגועים באביב, לאחר שהקור חלף. הליצ'י זקוק להרבה אור גם בחורף, הציבו אותו במקום מואר היטב, רצוי שמש ישירה לפחות 4 שעות ביום.
