בישראל, עונת קטיף התאנים העיקרית משתרעת בין חודש יוני ועד ספטמבר, תלוי בזן ובאזור הגידול. הזן הנפוץ 'בראון טורקי' מבשיל לרוב בסוף יוני-תחילת יולי, ואילו זן 'סן פדרו' מניב יבול גם בסתיו. הסימן הברור ביותר להבשלה הוא שינוי צבע: תאנים ירוקות הופכות לסגולות-חומות, וזנים ירוקים כמו 'קדוטה' הופכים לירוק-צהבהב. בנוסף, הפרי מתרכך מעט למגע, נוטה מעט כלפי מטה, ולעיתים מופיעה טיפת צוף קטנה בפתח הפרי. לעולם אל תקטוף תאנה קשה וירוקה – היא לא תבשיל אחרי הקטיף.
הקטיף עצמו פשוט אך דורש עדינות. אחזו בתאנה בעדינות, סובבו אותה קלות והרימו כלפי מעלה – היא צריכה להינתק בקלות מהענף. אם היא לא יורדת, היא עדיין לא בשלה. השתמשו במספרי גיזום נקיים רק אם הגבעול נשאר מחובר; אחרת, הימנעו מלקרוע את הפרי בכוח. מומלץ לקטוף בבוקר, כשהפרי קריר והטל התייבש, כדי למנוע ריקבון מהיר. קטפו כל 2-3 ימים, כי תאנים מבשילות בזה אחר זה ולא בבת אחת.
לאחר הקטיף, התאנים רגישות ביותר: הן לא ממשיכות להבשיל אחרי הקטיף, ולכן יש לצרוך אותן תוך 2-3 ימים במקרר. אחסנו אותן בשכבה אחת בקופסה מכוסה בנייר סופג, והרחיקו מפירות אחרים שמפיצים אתילן (כמו תפוחים ובננות) שעלולים לזרז ריקבון. אם קטפתם יותר מדי, אפשר לייבש אותן בשמש (3-4 ימים) או בהקפאה לשימוש מאוחר יותר – תאנים קפואות נשמרות עד חצי שנה.
טעות נפוצה היא לחכות שהתאנה תיפול מהעץ – זה סימן שהיא בשלה מדי, רכה ומתקלקלת תוך שעות. גם הימנעו מלקטוף כשיש טל או גשם, כי לחות מעודדת עובש. אם אתם רואים שציפורים או נמלים מתחילות להתעניין בתאנים, זה סימן שהן בשלות – הקדימו את הקטיף. גננים מנוסים מניחים רשת צל דקה מעל העץ כדי להרחיק ציפורים, או תולים פיתיונות מתוקים רחוק מהעץ להסחת דעתן.
