בצל לבן רגיש מאוד להשקיית יתר, במיוחד בחורף הישראלי כשהקרקע מתקררת וקצב האידוי איטי. סימן מובהק לעודף מים הוא עלים תחתונים שמתחילים להצהיב מהקצה כלפי מטה, כשהעלים העליונים נותרים ירוקים אך רפויים. במגע תרגישו שהעלים 'בצקיים' ורכים, ולעיתים יופיע ריח חמצמץ מהאדמה. אם תחפרו בעדינות סביב הבצל, תגלו שהשורשים כהים, דלילים ובעלי ריח רע, סימן לריקבון שורשים.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים שמתחילים להתייבש מהקצה פנימה, כשהעלים החיצוניים מצהיבים ומתקמטים לפני הפנימיים. העלים נראים 'עייפים', צונחים אך לא רכים, הם יבשים ושבירים. האדמה תהיה יבשה למגע בעומק של 5 עד 10 ס"מ, והבצל עצמו יהיה קטן מהצפוי לעונה. במקרה של בצורת ממושכת, הבצל עלול להיכנס לתרדמה מוקדמת ולהפסיק להתפתח.
כדי להציל בצל שסובל מעודף מים, הפסיקו מיד את ההשקיה ואפשרו לאדמה להתייבש לחלוטין. אם הגידול בערוגה, שפרו ניקוז על ידי תוספת חול או העברת הצמח למקום גבוה יותר. בעציץ, החליפו את המצע בתערובת מנוקזת (כמו 50% אדמה, 50% פרלייט). גזמו עלים רקובים והפחיתו דישון עד שהצמח מתאושש. במקרים קשים, ייתכן שתצטרכו להוציא את הבצל, לקצץ שורשים רקובים ולשתול מחדש.
להחייאת בצל מיובש, השקו מיד השקיית עומק (2 עד 3 ליטר למ"ר) וחזרו עליה כל 3 עד 4 ימים, תוך בדיקת לחות האדמה. הוסיפו שכבה דקה של קומפוסט או מאלץ אורגני (2 עד 3 ס"מ) סביב הצמח לשמירת לחות. במזג אוויר חם, כדאי להשקות בשעות הבוקר המוקדמות כדי למנוע איבוד מים באידוי. תוך שבוע-שבועיים אמורים לראות עלים חדשים וירוקים, סימן שהבצל חזר לעצמו.
