אפונת שלג רגישה מאוד להשקיית יתר, במיוחד בחורף הישראלי כשהקרקע מתקררת וקצב האידוי איטי. סימן ראשון לעודף מים הוא הצהבת עלים תחתונים, אך בניגוד לחוסר מים, ההצהבה מלווה בריכוך ובנשירה קלה של העלים. בנוסף, האדמה תהיה דביקה ורטובה למגע, ולעיתים תופיע עובשת אפורה על פני המצע. שורשי הצמח ייראו חומים ושחומים, עם ריח חמצמץ, סימן מובהק לריקבון שורשים.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, קמלים ומקומטים, בעיקר בשעות החמות של היום. העלים התחתונים מצהיבים קודם, אך הצבע צהוב-יבש ולא רטוב. האדמה תהיה יבשה וסדוקה, והצמח יתאושש תוך מספר שעות לאחר השקיה. שורשי צמח מיובש נראים יבשים ושבירים, ללא ריח רע.
כדי להציל צמח שסובל מעודף מים, הפסק מיד את ההשקיה ואפשר לאדמה להתייבש. אם המצע כבד, העבר את הצמח לעציץ עם ניקוז טוב יותר או הוסף פרלייט לאדמה. גזום עלים פגומים ושורשים רקובים (שחורים וחומים) בעזרת מספריים נקיים. השקה שוב רק כשהאדמה יבשה בעומק 2 עד 3 ס"מ. במקרה של חוסר מים, השקה בהדרגה, אל תציף את הצמח בבת אחת. השקה בתדירות גבוהה יותר, אך וודא שהמים מחלחלים לעומק השורשים.
באופן כללי, אפונת שלג זקוקה להשקיה מתונה: כל 3 עד 4 ימים בחורף (תלוי בגשם) ובתדירות גבוהה יותר באביב. בדוק תמיד את לחות הקרקע לפני השקיה, טבול אצבע בעומק 2 ס"מ; אם היא לחה, דחה את ההשקיה ביומיים. זכור: עדיף לתת לצמח להתייבש מעט מאשר להשקות יתר, כי ריקבון שורשים קטלני יותר מיובש.
