סיבה שנייה היא עקת מים – גם השקיית יתר וגם חוסר מים. אפונת שלג זקוקה לאדמה לחה אך מנוקזת היטב. השקיה לא סדירה, כמו ייבוש בין השקיות, גורמת לצמח להשיל פרחים ופירות קטנים. השקו פעם ביומיים-שלושה באדמה כבדה, או כל יום באדמה חולית, תמיד בבוקר. הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
סיבה שלישית היא חוסר או עודף בדשן. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים ופירות, וגורם לנשירת חנטים. השתמשו בדשן מאוזן עם יחס NPK נמוך בחנקן, כמו 5-10-10, או בדשן אורגני עשיר בזרחן ואשלגן (למשל קומפוסט בתוספת אפר עץ). דשנו פעם בשבועיים החל מהפריחה הראשונה, והפסיקו חודש לפני הקטיף.
סיבה אחרונה היא בעיות האבקה. אפונת שלג מאביקה את עצמה, אבל ימים גשומים או לחות גבוהה מפריעים להאבקה. בישראל, גשמי אביב פתאומיים עלולים לגרום לנשירה. פתרון: נענעו בעדינות את הצמחים בבוקר כדי לשחרר אבקה, או השתמשו במברשת רכה להאבקה ידנית. כמו כן, הימנעו מריסוס בחומרי הדברה בתקופת הפריחה, כי הם פוגעים בחרקים מאביקים.