סיבה נפוצה נוספת היא עודף חנקן בדשן. דשן עשיר בחנקן (כמו זבל עוף טרי או דשן 24-8-16) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים ופירות. המלפפון זקוק לאשלגן וזרחן לצורך פריחה וחנטה. החל משלב הפריחה, יש לעבור לדשן מאוזן או עתיר אשלגן, כמו דשן 5-10-10 או דשן נוזלי לפרי (למשל 4-8-12). בישראל, דישון יתר בחנקן נפוץ במיוחד בגינות ביתיות – הפסק דישון חנקני לשלושה שבועות וראה אם מופיעים פרחים נקביים (עם פקעית זעירה בבסיס).
גיזום שגוי עלול גם הוא למנוע חנטה. מלפפון גדל על קנוקנות, ואין צורך בגיזום דרסטי. גיזום יתר של ענפים צדדיים מסיר את נקודות הצמיחה שבהן מופיעים פרחים נקביים. לעומת זאת, צמח שלא גזום כלל עלול להיות צפוף מדי ולחסום אור. בישראל, בקיץ החם, מומלץ לדלל עלים ישנים בתחתית הצמח בלבד כדי לשפר אוורור ומניעת טחב, ולהשאיר ענפים צדדיים בריאים. אין לגזום את קצות הגבעולים הראשיים – שם נמצאים רוב הפרחים הנקביים.
חוסר אור הוא גורם קריטי. מלפפון זקוק ל־6–8 שעות שמש ישירה ביום לפחות. בצל חלקי, הצמח יפיק עלווה ירוקה אך פרחים מועטים. בישראל, מיקום מוצל על ידי עצים או מבנים יגרום לפריחה מאוחרת ודלילה. בדוק את תנאי התאורה בערוגה: אם פחות מ־6 שעות שמש, העבר את הצמח למקום שטוף שמש בעונה הבאה. בעונה הנוכחית, גיזום ענפי צל מסביב עשוי לעזור במעט. אם כל התנאים תקינים והצמח עדיין לא מניב, ייתכן שמדובר בזן לא מתאים לעונה – זני חממה נזרעים בספטמבר–מרץ, וזני קיץ נזרעים ממרץ עד אוגוסט.