חוסר יציבות בהשקיה הוא גורם קריטי נוסף. כרוב עלים רגיש מאוד לשינויים חדים בלחות הקרקע: יובש פתאומי גורם לנשירת פרחים, והשקיית יתר אחריו עלולה לגרום לריקבון שורשים ולחנק. השקו בטפטוף 2-3 פעמים בשבוע, בעומק של 20-30 ס"מ, ושמרו על לחות אחידה. בימים חמים במיוחד, השקו בבוקר מוקדם כדי להפחית אידוי.
האבקה לקויה תורמת גם היא לנשירה. כרוב עלים מואבק על ידי דבורים ורוח, אך בימים סוערים או גשומים הדבורים לא יוצאות, והפרחים נושרים ללא הפריה. כדי לעודד האבקה, שתלו פרחים מושכי דבורים כמו לבנדר או קלנדולה בקרבת מקום. כמו כן, הימנעו מריסוס בחומרי הדברה רחבי טווח בזמן הפריחה.
דישון לא מאוזן עלול להחמיר את הבעיה. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים, ומחסור בזרחן או אשלגן מחליש את החנטים. דשנו בדשן מאוזן 10-10-10 פעם בחודש, אך הפסיקו את הדישון בזמן הפריחה כדי לא לעודד צמיחה וגטטיבית. הוסיפו קומפוסט עשיר בזרחן (כמו גואנו) בתחילת עונת הגידול.