עץ הזית (Olea europaea) הוא עץ פרי נפלא המותאם באופן מושלם לאקלים הים-תיכוני של ישראל. הוא אוהב שמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות ביום, ועמיד מאוד ליובש ולחום. מיקום מומלץ: חלקת הגן המוארת ביותר, רצוי מוגנת מרוחות עזות שיכולות לייבש את העלים. באדמה כבדה או מלוחה? אל חשש, הזית מסתדר גם בתנאים מאתגרים, אך ניקוז טוב הוא קריטי למניעת ריקבון שורשים.
השקיה: עץ זית בוגר ומושרש (מעל 3 שנים) מסתפק בגשמי החורף, אך בקיץ יש להשקות פעם בשבוע עד שבועיים בהתאם לעומק האדמה. השקיה עמוקה ונדירה עדיפה על השקיה קלה ותכופה, חשוב להרטיב את כל כדור השורשים לעומק 60 עד 80 ס"מ. בחודשים החמים (יוני עד אוגוסט) הגדל תדירות לפעם ב-7 עד 10 ימים, ובסתיו הפחת בהדרגה. עצים צעירים זקוקים להשקיה תכופה יותר, פעמיים בשבוע בקיץ.
דישון: הזית אינו זקוק להפריה מרובה. באביב (מרץ עד אפריל) יש לדשן בדשן אורגני עשיר בחנקן או בזבל אורגני (קומפוסט), כ-2 עד 3 ק"ג לעץ בוגר. לקראת סוף הקיץ (אוגוסט עד ספטמבר) כדאי להוסיף דשן עשיר באשלגן וזרחן לחיזוק העץ ולעידוד חנטת פירות. הימנע מדישון יתר בחנקן שעלול לעודד צימוח ירוק על חשבון פרי.
גיזום: גיזום עץ הזית מתבצע בחורף (ינואר עד פברואר) כשהעץ בתרדמת. הסר ענפים יבשים, חולים או חוצים, ופתח את מרכז הנוף לאוויר ואור. גיזום קל בקיץ (לאחר קטיף) יכול לעודד התחדשות. עצים צעירים כדאי לעצב לשלושה ארבעה ענפים ראשיים. זכור: גיזום מוגזם פוגע ביבול, אז גזום במשורה.
