עץ הזית (Olea europaea) הוא עץ עמיד במיוחד, אך אינו חסין לחלוטין מפני מזיקים ומחלות, במיוחד באקלים הישראלי החם והלח בחלק מהעונות. המזיקים הנפוצים ביותר בגינות ביתיות הם כנימת הזית (Euphyllura olivina) והאקרית (Aceria oleae). כנימת הזית מופיעה באביב על ענפים צעירים ועלים, מפרישה דבש ומעודדת התפתחות פטריות. האקרית גורמת לעיוות עלים וענפים. הטיפול האורגני המומלץ כולל ריסוס בתמיסת סבון אשלגני (1 עד 2 מ"ל לליטר מים) או שמן נים (3 עד 5 מ"ל לליטר) כל 10 עד 14 ימים מרגיזיה, תוך הקפדה על כיסוי כל חלקי העץ.
מחלות פטרייתיות נפוצות בזיתים בארץ הן כתם עלה (Spilocaea oleagina) וריקבון שורשים (Phytophthora spp.). כתם עלה מתבטא בכתמים עגולים כהים על העלים, בעיקר בחורף ובאביב. הריקבון מופיע בקרקעות כבדות או בעודף השקיה. למניעה יש להימנע מהשקיית יתר, לגזום ענפים צפופים לאוורור טוב, ולמרוח קוטל פטריות על בסיס נחושת (לפי הוראות היצרן) בסתיו ובאביב. במקרה של ריקבון שורשים, יש לשפר ניקוז הקרקע ולהשקיע בחיזוק העץ בחומר אורגני.
מזיק נוסף שכדאי להכיר הוא זבוב הזית (Bactrocera oleae), הגורם לפגיעה בפרי. הזבוב מטיל ביצים בפרי, והרימות גורמות לריקבון ונשירה. בארץ ניתן למצוא אותו בעיקר באזורי החוף. הטיפול האורגני כולל מלכודות פרומון (פחית עם חומר משיכה) התלויות על העץ מאפריל עד אוקטובר, וריסוס בחומר מבוסס ספינוסאד (קראו היטב את התווית). גיזום ענפים נגועים והרחקת פירות נגועים מהקרקע מסייעים לצמצום האוכלוסייה.
לסיכום, מניעה היא המפתח: השקיה מבוקרת (פעם בשבוע-שבועיים בקיץ, פעם בחודש בחורף), גיזום שנתי בסוף החורף להסרת ענפים יבשים וצפופים, ושמירה על ניקיון סביב העץ. במידה ומתגלה נגיעות, התחילו בטיפול אורגני מיד עם הזיהוי. זכרו: ריסוס בשמן נים או סבון אשלגני יעיל נגד כנימות ואקריות, וקוטלי נחושת נגד פטריות. לעולם אל תחרוגו ממינוני החומרים, קראו תמיד את התווית.
