עץ הזית, סמל הנוף הים-תיכוני, משגשג באדמה מנוקזת היטב, אוורירית ובעלת pH בסיסי עד ניטרלי (7.0 עד 8.5). בישראל, הקרקע הטבעית באזורים רבים היא גירנית או חולית-גירנית, אידיאלית לזית. אם אדמתך כבדה (חרסיתית) או חומצית, יש לשפרה לפני השתילה. ניקוז לקוי הוא האויב מספר אחד: שורשי הזית רגישים לריקבון במים עומדים. לכן, בחרו תערובת המבטיחה ניקוז מהיר ואוורור שורשים.
הרכב המצע המומלץ לעציץ או לערוגה מוגבהת: 50% טוף געשי (גרגר 4 עד 12 מ"מ), מספק ניקוז ומינרלים; 30% קומפוסט איכותי או זבל אורגני מפורק היטב, מזין ומשפר מרקם; 20% פרלייט או ורמיקוליט, לאווריריות. לשתילה בקרקע, ערבבו את האדמה המקומית עם 20% טוף ו-10% קומפוסט. הימנעו מכבול (כבול), הוא שומר לחות יתר ומחמיץ את המצע. גם קוקוס (קוקופיט) בכמות קטנה (עד 10%) אפשרי, אך אינו הכרחי.
pH המצע צריך לנוע בין 7.0 ל-8.5. אדמה חומצית (pH נמוך מ-6.5) תגרום לכלורוזיס (הצהבה) ולעיכוב בגדילה. כדי להעלות pH, הוסיפו סידן פחמתי (גיר כתוש) או אפר עץ בכמות של כ-100 גרם למ"ר, ערבבו היטב ובדקו שוב. בארץ, רוב הקרקעות הטבעיות בסיסיות, אך בקרקעות חוליות חומציות (למשל במישור החוף הדרומי) יש צורך בתיקון. הימנעו מדשנים חומציים (כמו אמוניום סולפט), העדיפו דשן אורגני מאוזן.
מה כדאי להימנע? אדמה חרסיתית כבדה, שפרו עם טוף וחול גס. מצע עם אחוז גבוה של חומר אורגני לא מפורק, עלול לגרום לריקבון שורשים. הימנעו מתוספת של חול ים (מלוח), מלח מזיק לזית. השקיה במים מלוחים או עם pH נמוך תפגע בצמח. לבסוף, אל תדחסו את המצע סביב הגזע, שמרו על אוורור. עם מצע נכון, עץ הזית שלכם יגדל בריא ויניב פרי לאורך שנים.
