עץ זית (Olea europaea) נחשב לעמיד וסלחן, אבל כשהוא מאותת בהצהבת עלים, כדאי להקשיב. בישראל, הסיבה השכיחה ביותר להצהבה היא דווקא השקיית יתר. עצי זית מותאמים לאקלים ים-תיכוני יבש, ושורשיהם רגישים לריבוי מים. אם האדמה לחה כל הזמן או שהניקוז גרוע, העלים התחתונים מצהיבים ונושרים. במקרה כזה, הפסק מיד את ההשקיה, תן לאדמה להתייבש לעומק של 30 עד 40 ס"מ, ובחן את מערכת הניקוז. לעתים צריך להפסיק להשקות לחלוטין לשבועיים-שלושה בקיץ, ואף יותר בחורף.
סיבה נפוצה נוספת היא מחסור בחנקן. עלים צעירים מצהיבים באופן אחיד, והעץ נראה חיוור. זיתים הגדלים בעציץ או באדמה דלה זקוקים לדישון חנקני מאוזן. באביב ובתחילת הקיץ (מרץ עד יוני), דשן את העץ בדשן איטי לשחרור חנקן (כגון 20 עד 10 עד 10) לפי הוראות היצרן, או בזבל אורגני מעובד היטב, כ-3 עד 5 ק"ג לעץ בוגר, פזור בטבעת במרחק 30 ס"מ מהגזע. הימנע מדישון יתר, שעלול לשרוף שורשים.
תנאי אור לא מתאימים עלולים גם הם לגרום להצהבה. עץ זית זקוק לשמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות ביום. אם הוא נטוע בצל בניין או עץ אחר, העלים יצהיבו והעץ יתמתח. במקרה כזה, הפתרון היחיד הוא העברה למקום שטוף שמש (בחורף, כשהעץ רדום) או גיזום ענפים חוסמי אור. אל תטעה לחשוב שעצי זית מסתדרים בצל, הם ישרדו אבל לא ישגשגו.
לבסוף, בדוק נוכחות מזיקים כמו כנימת הזית (Euphyllura olivina) או קמחית, הגורמות להצהבה ועיוות עלים. אם אתה מבחין בחרקים קטנים או בצמר גפנית, טפל בתערובת של סבון רך ומים (1 כפית סבון נוזלי לליטר מים) פעם בשבוע למשך 3 עד 4 שבועות. במקרים קשים יותר, יש לרסס בשמן נים מדולל לפי ההנחיות. לעולם אל תשתמש בחומרי הדברה כימיים בלי לקרוא את התווית במלואה. זכור: הצהבת עלים היא סימפטום, אבחן נכון לפני שאתה פועל.
