עץ זית הוא מלך העציצים הסובלניים, אבל גם הוא מתבלבל לפעמים. כשהעלים מצהיבים ונושרים, השאלה הראשונה היא: יותר מדי מים או פחות מדי? ההבדל קריטי, כי הטיפול הפוך לחלוטין. בוא נבחן את הסימנים: בעודף השקיה העלים נובלים, מצהיבים ונושרים, אבל נשארים רכים וגמישים, כאילו הם 'שבעים' מדי. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מתקמטים, מתכרבלים כלפי מטה, הופכים יבשים ופריכים, ונושרים כשהם יבשים לגמרי.
עכשיו תבדוק גם את הקרקע. בחוסר מים האדמה יבשה ואבקתית לעומק של 10 עד 20 ס"מ, ואם תחפור קצת תראה שורשים יבשים ושבירים. בעודף השקיה האדמה לחה ובוצית, לעיתים עם ריח רע של עיפיון, והשורשים יהיו כהים, רזים ומעוכים, סימן לרקבון. זית אוהב קרקע מנוקזת היטב, ולכן השקיית יתר מסוכנת במיוחד בקרקע כבדה או בעציץ ללא ניקוז.
מה עושים? אם זיהית חוסר מים, השקה מיד בעדינות אך עמוק, תן למים לחלחל לשורשים, אל תציף. חזור על השקיה כל 3 עד 4 ימים בקיץ, לפי גודל העץ ומזג האוויר. אם זיהית עודף השקיה, הפסק מיד להשקות! תן לאדמה להתייבש לחלוטין. אם העץ בעציץ, הוצא אותו, חתוך שורשים רקובים, שתל מחדש במצע מנוקז. אם בגינה, שפר ניקוז על ידי ערבוב חול גס או פרלייט מסביב לגזע.
זכור: זית בוגר בגינה יכול להסתדר עם גשמי החורף בלבד, אבל זית צעיר או בעציץ זקוק להשקיה סדירה. בדוק תמיד את לחות הקרקע לפני השקיה, הכנס אצבע לעומק של 5 עד 10 ס"מ; אם לחה, המתן. בעונות המעבר (אביב וסתיו) הפחת תדירות. ובכל מקרה, אל תיבהל מנשירת עלים טבעית באביב, זה נורמלי. העיקר לא לבלבל בין חוסר לעודף.
