לפני הכול, בחרו עציץ בנפח של לפחות 15 ליטר (עדיף 20 ליטר) לזן רגיל, או 10 ליטר לזן שיחי ננסי. חורים בתחתית הם חובה – עגבנייה שונאת רגליים רטובות. מלאו את העציץ במצע ייעודי לצמחי מאכל (תערובת כבול, קומפוסט ופרלייט) והוסיפו קומץ דשן אורגני בשחרור איטי. הניחו את העציץ במקום מואר בשמש ישירה 6–8 שעות ביום – מרפסת דרומית או מערבית אידיאלית.
שתלו שתיל אחד בלבד בעציץ (לא יותר!) בעומק כזה שעלה הזרע הראשון קבור מעט – כך יצמחו שורשים נוספים לאורך הגבעול. השקו בתדירות גבוהה יותר מאשר באדמה: בקיץ ישראלי חם – כל יום או יומיים, תלוי בגודל העציץ ובטמפרטורה. המצע צריך להיות לח אך לא רטוב. בדקו עם האצבע: אם סנטימטר עליון יבש – השקו. הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
דשן נוזלי אורגני (כמו דשן אצות או דשן עגבניות ייעודי) פעם בשבועיים מתחילת הפריחה ועד סוף הקטיף. בעציץ הדישון חיוני יותר כי המצע מתכלה מהר. גזמו את העלים התחתונים הנוגעים במצע לשיפור האוורור, והסירו שלוחות צדדיות (בזנים בלתי-מוגבלים) כדי לרכז אנרגיה בפרי. תמכו בצמח בעזרת מקל או כלוב עגבניות – הרוח במרפסת עלולה להפיל אותו.
למרפסת הישראלית מומלצים זנים ננסיים או שיחיים: 'טומי טו' (Tommy Toe) – שיחי ועמיד, 'בלאק צ'רי' – פרי שחור מתוק, 'רד רובין' (Red Robin) – ננסי וקומפקטי, או 'פטיו' (Patio) – מותאם לעציץ. זני שרי בדרך כלל מצליחים יותר במרפסת מאשר עגבניות גדולות. קטפו כשהירקרק-אדום והבשלו על אדן החלון – כך תמנעו סדקים ופטריות.
