בטטות אוהבות שמש מלאה, בחרו מיקום בשטח פתוח עם לפחות 8 שעות אור ישיר ביום. האדמה צריכה להיות מנוקזת היטב, חולית או חרסיתית קלה, עם pH 5.5 עד 6.5. שתלו ייחורים או פקעות מונבטות באביב (מרץ-אפריל), במרחק 30 עד 40 ס"מ בין צמחים ו-80 ס"מ בין שורות. עומק השתילה: 5 עד 10 ס"מ, כשהנבטים כלפי מעלה.
השקיה: השקו בינוני, אחת ל-3 עד 5 ימים בקיץ, פעם בשבוע באביב ובסתיו. הימנעו מהשקיית יתר הגורמת לריקבון. בחודשיים הראשונים שמרו על לחות אחידה, ואז הפחיתו לקראת הקציר. דישון: לפני השתילה שלבו קומפוסט או זבל אורגני. במהלך הגידול דשנו בדשן עשיר באשלגן (למשל אשלגן גופרתי) פעם בחודש, והימנעו מדשן עשיר בחנקן שעודף עלים על חשבון הפקעות.
בעיות נפוצות: ריקבון פקעות, נגרם מהשקיית יתר או ניקוז לקוי; כנימות עלים, טפלו בתכשיר אורגני על בסיס סבון אשלגן; חיפושית הבטטה, אספו ידנית והשתמשו במלכודות דביקות. מחלות פטרייתיות כמו טחב אבקתי, אווררו היטב והימנעו מהרטבת עלים. גידול בעציץ? בחרו עציץ עמוק (40 ס"מ לפחות) והקפידו על ניקוז.
לוח טיפול עונתי: אביב, שתילה והשקיה סדירה; קיץ, השקיה מוגברת, ניכוש עשבים, דישון אשלגני; סתיו (אוקטובר-נובמבר), הפסיקו השקיה וקצרו כשהעלים מצהיבים; חורף, אחסנו פקעות במקום קריר ויבש. קציר: חופרים בעדינות, מייבשים את הפקעות 1 עד 2 שבועות במקום מוצל, ואז מאחסנים. הבטטה אינה רעילה לבני אדם, אך עלי הצמח רעילים במקצת לחיות מחמד בכמויות גדולות.
