בעיית האבקה היא גורם נוסף. פרחי הבטטה נפתחים רק בשעות הבוקר המוקדמות ומאביקים על ידי דבורים וחרקים. בימים חמים במיוחד, הדבורים פחות פעילות, וההאבקה נכשלת. ללא האבקה, הפרח נובל ונושר תוך יום-יומיים. בארץ, זנים רבים הם סטריליים או בעלי פריחה מועטה, כך שגם בתנאים אידיאליים הפרי נדיר. למעשה, רוב הבטטות שאנו אוכלים מגיעות מהשורש המעובה, לא מהפרי.
גורם נוסף הוא עודף דישון חנקני. כשאת מפרה יותר מדי בחנקן (דשן ירוק או זבל אורגני טרי), הצמח משקיע אנרגיה בעלווה על חשבון הפריחה והפרי. גם מחסור בזרחן או אשלגן עלול לפגוע בחנטה. בארץ, מומלץ לדשן בדשן מאוזן (למשל 10-10-10) במינון נמוך, אחת לשבועיים בעונת הגידול, ולהפסיק לגמרי כחודש לפני הקטיף.
מה את יכולה לעשות? השקי בקביעות, במיוחד בתקופת הפריחה (אוגוסט-אוקטובר), שמור על לחות אחידה – לא טביעת רגל רטובה ולא יובש מוחלט. הצל קלות בשעות הצהריים החמות אם אפשר. שתלי זנים מתאימים לאקלים הישראלי, כמו 'ביאנקה' או 'ג'ורג'יה', שפחות רגישים לנשירה. ואם הפרחים נושרים – אל דאגה, היבול העיקרי הוא השורשים, לא הפירות.