תפוח האדמה (Solanum tuberosum) הוא יבול שורשי שקל לגדל בעציץ, בתנאי שתבחרו עציץ עמוק מספיק, לפחות 40 ס"מ עומק ו-30 ס"מ קוטר, עם חורי ניקוז בתחתית. המצע המומלץ הוא תערובת שווה של אדמת גינה, קומפוסט וחול גס (או פרליט), כדי להבטיח ניקוז טוב ואוורור לשורשים. שתלו פקעות מונבטות ("זרעי תפוח אדמה") בעומק 10 ס"מ, כשהנבטים כלפי מעלה, במרחק 20 ס"מ זו מזו. הזמן האידיאלי לשתילה הוא נובמבר-דצמבר (תחילת החורף בישראל), כך שהקטיף יגיע באביב (אפריל-מאי).
השקיה סדירה היא קריטית: השקו כל 3 עד 4 ימים בחורף, ובאביב כל יומיים, תוך שמירה על לחות אחידה (אך לא רטיבות עומדת). דשן אורגני נוזלי (דשן אצות או קומפוסט נוזלי) יש להוסיף פעם בשבועיים החל מהנביטה ועד לפריחה. חשוב לעלות את העציץ בהדרגה, ככל שהצמח גדל, הוסיפו מצע סביב הגבעולים ("כיסוי") כדי לעודד התפתחות פקעות חדשות. במרפסת, הציבו את העציץ במקום מואר היטב (לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום), אך הגנו עליו מרוחות חזקות.
זנים מתאימים למרפסת הישראלית: 'ניקולה', זן מוקדם ומניב בעציץ, 'דזירה', עמיד לחום יחסית, ו'קרולינה', מתאים לשתילה מאוחרת. כדאי להימנע מזנים גדולים מדי כמו 'ספונטה'. קטיף הפקעות מתבצע כשהעלים מצהיבים ומתייבשים (סימן שהפקעות הבשילו). הפסיקו להשקות כשבוע לפני הקטיף, הפכו את העציץ על צדו, אספו את תפוחי האדמה, ויבשו אותם בצל למשך יומיים לפני האחסון.
אזהרה חשובה: תפוח האדמה רעיל לכלבים וחתולים, הפקעות הירוקות, הנבטים והעלים מכילים סולנין, שעלול לגרום להרעלה. הרחיקו את העציץ מהישג ידם של חיות מחמד וילדים. כמו כן, הימנעו מהרטבת העלים בהשקיה כדי למנוע מחלות פטרייתיות (כגון חילדון). אם מופיעות כנימות או זבובים, רססו בתמיסת סבון נוזלי עדין (1 כף לליטר מים) והקפידו על ניקיון העציץ.
