כרישה היא ירק חורפי שזריעתו מתבצעת בסתיו (ספטמבר-נובמבר) והקטיף בחורף. היא זקוקה להשקיה סדירה לאורך כל העונה, אך הכמות והתדירות משתנות בהתאם לעונה ולשלב הצמיחה. בקיץ הישראלי החם, אם בכל זאת מגדלים כרישה (לא מומלץ), יש להשקות כל יום או יומיים, כ-20 עד 30 מ"מ למ"ר. בחורף, ההשקיה מצטמצמת לפעם ב-3 עד 5 ימים, תלוי בגשמים.
בשלב הנביטה (לאחר הזריעה) חשוב לשמור על לחות אחידה בקרקע, השקיה עדינה כל יומיים-שלושה. לאחר שהשתילים מתבססים (גובה 10 עד 15 ס"מ), אפשר לעבור להשקיה עמוקה יותר: 15 עד 20 מ"מ למ"ר כל 4 עד 5 ימים בחורף. האדמה צריכה להיות לחה בעומק 10 עד 15 ס"מ, אך לא רטובה יתר על המידה.
סימני חוסר מים: עלים צרים, שמוטים, קצוות יבשים וצבע ירוק חיוור. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, ריקבון שורשים וריח רע מהמצע. כדי לבדוק רטיבות, תקעו אצבע או מקל עץ לעומק 5 עד 7 ס"מ, אם האדמה יבשה, השקו; אם לחה, דלגו. השתדלו להשקות בבסיס הצמח, לא על העלים, כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
במזג אוויר גשום, הפחיתו השקיה בהתאם. אם יש גשם חזק, דלגו על השקיה מתוכננת. בעת גל חום פתאומי בחורף (תופעה שכיחה בישראל), הגבירו השקיה זמנית. השקיית יתר מסוכנת יותר מחוסר מים, היא עלולה לגרום לריקבון השורש ולמשוך זבובי בצל.
