כדי לאבחן: חפרו בעדינות סביב השורש ומששו אותו. שורשים בריאים – לבנים ומוצקים; רקובים – חומים, רזים ובעלי ריח חמצמץ. בדקו גם את המצע: אם הוא רטוב ודחוס גם יומיים אחרי השקיה – כנראה ריקבון. לעומת זאת, אם המצע יבש והשורשים לבנים – הכרישה צמאה באמת.
אם מדובר בריקבון שורשים: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח בעדינות, גזמו שורשים רקובים וחתכו עלים נגועים. שתלו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (עם חול או פרלייט) והשקו רק כשהיומיים העליונים יבשים. אם הצמח בעציץ, ודאו שיש חורי ניקוז. במקרים קשים, עדיף לזרוע מחדש.
אם הכרישה צמאה: השקו עמוק (כ-3-5 ליטר למ"ר, תלוי במצע) והקפידו על השקיה סדירה פעם ביומיים-שלושה בקיץ, תוך שמירה על לחות אחידה. הוסיפו שכבה של 5 ס"מ קומפוסט או קש מסביב לבסיס לשמירת לחות. גיזום עלים יבשים יעזור לצמח להתאושש. זכרו: כרישה אוהבת לחות, לא רטיבות.