עקת מים היא גורם קריטי נוסף. גם השקיית יתר וגם מחסור במים גורמים לנשירת פרחים וחנטים. האדמה צריכה להיות לחה באופן אחיד – השקיה בטפטוף 2-3 פעמים בשבוע בקיץ ופעם בשבוע בחורף, תלוי במזג האוויר. תנודות חדות בלחות הקרקע (יבש-רטוב-יבש) מלחיצות את הצמח. הוסיפו שכבה של 5 ס"מ קומפוסט או קש סביב הבסיס כדי לשמור על לחות קבועה ולמנוע התחממות יתר של השורשים.
בעיות האבקה נפוצות בכרוב ניצנים שגדל בחממה או במרפסת סגורה, הרחק מחרקים מאביקים. הפרחים זקוקים לדבורים או רוח להאבקה צולבת. אם הפרחים נושרים ללא יצירת חנטים, נסו האבקה ידנית: הברישו בעדינות מברשת רכה בין הפרחים הפתוחים בבוקר. בנוסף, עודף דשן חנקני מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה וחנטה. השתמשו בדשן מאוזן (NPK 5-10-5) או דשן זרחני-אשלגני בשלב הפריחה, והימנעו מדישון חנקן מוגזם.
תנודות טמפרטורה קיצוניות בין יום ללילה (מעל 15°C הפרש) פוגעות בהתפתחות החנטים. בישראל, לילות קרים במיוחד (מתחת ל-10°C) אחרי ימים חמים עלולים לגרום לנשירה. הגנו על הצמחים בלילות קרים בעזרת כיסוי יוטה או בד לא ארוג. גיזום נכון – הסרת עלים תחתונים צהובים – משפר אוורור ומונע מחלות, אך אל תגזמו יותר מדי עלים ירוקים כי הם מקור האנרגיה לייצור החנטים. אם החנטים כבר נושרים, קצרו את הראשית כדי לעודד צמיחה מחודשת של נצרים צדדיים שיפריחו מאוחר יותר.