סימני ההבשלה מצטברים יחד ולא כדאי להסתמך על אחד בלבד. ראשית הצבע: הקליפה עוברת מירוק לגוון האדום-ורוד האופייני לזן ('וונדרפול' מגיע לאדום עמוק). שנית הצורה: פרי בוסר עגול לחלוטין, ואילו פרי בשל 'מזדקן' ומקבל מקצוות שטוחים ומעט מזווים סביב הגרגירים הבולטים מבפנים. שלישית, הקישו קלות על הפרי, פרי בשל ומלא-מיץ מפיק צליל חד ומתכתי, בעוד פרי בוסר נשמע עמום. הבדיקה הבטוחה ביותר היא פשוט לקטוף פרי אחד מהצד הדרומי-מערבי של העץ, שמקבל הכי הרבה שמש ומבשיל ראשון, ולטעום; אם החמיצות עדיין שולטת, המתינו שבוע נוסף.
טעות נפוצה היא לחכות יותר מדי. כאשר הפרי מבשיל יתר על המידה או סופג מים רבים בבת אחת (למשל אחרי גשם ראשון או השקיה כבדה), הקליפה נסדקת לאורכה והפרי 'מתפקע'. סדק כזה הוא הזמנה פתוחה לזבוב-הים-התיכון, לפטריות ולריקבון, ולכן פרי סדוק יש לקטוף מיד ולצרוך תוך יום-יומיים. כדי להקטין התפקעות, שמרו על השקיה סדירה ואחידה לקראת סוף העונה במקום השקיות ספורדיות וכבדות, ואל תאחרו את הקטיף מעבר לרגע ההבשלה המלא.
טכניקת הקטיף עצמה עדינה: אחזו את הפרי ביד אחת וגזרו את העוקץ במזמרה חדה ונקייה, כשאתם משאירים כ-1 עד 2 ס"מ עוקץ צמוד לפרי. לעולם אל תמשכו או תסובבו את הרימון ביד, משיכה קורעת את הקליפה סביב העוקץ ופוגעת בענף. הניחו את הפירות בעדינות בארגז מרופד ולא ביותר משתיים-שלוש שכבות, שכן הקליפה נחבטת בקלות והחבטות מובילות לריקבון באחסון. עדיף לקטוף בשעות הבוקר, כשהפרי קריר. לאחסון: מקום קריר של 5 עד 8 מעלות ולחות יחסית של כ-90% שומר על הרימונים חודשיים עד שלושה; במגירת הירקות במקרר הביתי הם יחזיקו כחודש, ובטמפרטורת החדר כשבועיים. אל תשטפו לפני האחסון אלא רק סמוך לאכילה, וגרגירים מופרדים בשקית אטומה נשמרים במקפיא עד כשנה.
