בישראל, עונת קטיף הרימונים משתרעת מאמצע ספטמבר ועד נובמבר, תלוי בזן. הזנים המוקדמים (כגון 'עמק') מבשילים סביב סוף ספטמבר, ואילו המאוחרים ('וונדרפול', 'שני') מגיעים לשיא באוקטובר-תחילת נובמבר. סימן ההבשלה הברור ביותר הוא צבע הפרי: מקליפה ירוקה לגוון אדום-ורוד אחיד (אצל רוב הזנים). כמו כן, הפרי הופך קמעה רך למגע, והגביע (הכתר) מתייבש ומשנה צבעו לחום.
כדי לוודא בשלות, בצעו בדיקת טעם: קטפו רימון אחד מצד דרומי-מערבי של העץ (שם הוא מקבל הכי הרבה שמש) וטעמו. אם החמיצות עדיין דומיננטית, המתינו עוד שבוע. שימו לב: רימונים אינם מבשילים לאחר הקטיף, לכן יש לקטוף רק כשהם מוכנים. סימן נוסף הוא סדקים זעירים בקליפה או פיצוי אורכי – זהו סימן שהפרי מלא ומוכן, אך יש לקטוף מיד כדי למנוע ריקבון.
טכניקת הקטיף פשוטה: אחזו בפרי ביד אחת, ובעזרת מזמרה נקייה גזרו את העוקץ כ-2-3 ס”מ מעל הפרי. אל תמשכו או תסובבו – אתם עלולים לפגוע בענף או לקרוע את הקליפה. הניחו את הרימונים בסלסלה מרופדת, והקפידו לא לערום אותם גבוה (מקסימום 2-3 שכבות) כדי למנוע חבלות. מומלץ לקטוף בבוקר, כשהפרי קריר ויציב יותר.
לאחר הקטיף, אחסנו את הרימונים במקום קריר ויבש (טמפרטורה אידיאלית: 5-8 מעלות צלזיוס) עם לחות יחסית של 85-90%. במקרר הביתי, הניחו אותם במגירת הירקות – כך יחזיקו מעמד 2-3 חודשים. בטמפרטורת החדר הם ישמרו כשבועיים. אין לשטוף את הרימונים לפני האחסון; שטפו רק סמוך לאכילה. רימונים קפואים (גרגירים מופרדים בשקית אטומה) נשמרים עד שנה.
