עודף דישון חנקני הוא גורם נפוץ נוסף לחוסר פרי. חנקן מעודד צימוח עלווה על חשבון פריחה וחנטה. אם דישנתם את הרימון בדשן עשיר בחנקן (כמו דשן מדשאה או זבל עוף טרי) באביב, ייתכן שהעץ משקיע אנרגיה בעלים במקום בפרחים. הפתרון: הפסיקו לדשן בחנקן החל מסוף החורף והשתמשו בדשן מאוזן או עשיר באשלגן ובזרחן (למשל 0-20-20 או דשן לפריחה) בחודשים מרץ–אפריל. כמו כן, יש להימנע מדישון חנקני אחרי אמצע האביב.
גיזום שגוי עלול למנוע חנטה. הרימון מניב פרחים ופירות על ענפים בני שנה (ענפים שצמחו בעונה הקודמת). אם גזמתם את העץ בחורף בצורה דרסטית או הסרתם ענפים צעירים, מחקתם את ניצני הפרי. הגיזום הנכון לרימון בישראל הוא דילול עדין של ענפים יבשים, חלשים או חוצים, בסוף החורף (פברואר–מרץ), תוך שמירה על ענפי השנה שעברה. גיזום כבד כדאי לעשות רק אחת ל-3–4 שנים כדי להצעיר את העץ.
חוסר אור שמש ישיר הוא גורם נוסף. רימון זקוק ל-6–8 שעות שמש מלאה ביום כדי לפרוח ולהחנט. אם העץ נטוע בצל חלקי או קרוב לבניין, הוא יפרח מעט או לא יפרח כלל. פתרון: בדקו את מיקום העץ ואם אפשר, העתיקו אותו למקום שטוף שמש (בחורף, כשהוא רדום). סיבה אחרונה: מזיקים כמו כנימות או קימחון עלולים להחליש את העץ ולגרום לנשירת פרחים. טפלו בהם בתכשירים אורגניים כמו סבון רך או שמן נים, לפי הוראות היצרן. זכרו: לעולם אל תרססו בזמן הפריחה כדי לא לפגוע בחרקים מאביקים.