כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים ברימון, התחל בבחינת העלים. בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים, נושרים, ולעיתים מופיעים כתמים חומים-רטובים (ריקבון). לעומת זאת, בחוסר מים העלים קמלים, מתקמטים, מתייבשים מהקצוות פנימה, ונושרים כשהם יבשים ושבירים. ברימון, גם עלים צעירים עלולים לנבול בחוסר מים, בעוד שבעודף מים הנבילה מתחילה דווקא מלמטה.
בדוק את המצע: בעודף מים האדמה תהיה רטובה ודביקה, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. בחוסר מים האדמה תהיה יבשה, סדוקה, ומתאבקת במגע. כדי לדייק, חפור בעדינות בעומק 10-15 ס"מ – אם האדמה לחה מדי או יבשה לחלוטין, תדע במה מדובר. באקלים הישראלי, בקיץ החם חוסר מים נפוץ יותר, אך השקיית יתר מתרחשת בעיקר בחימר כבד או בעציצים ללא ניקוז.
בחן את השורשים: הוצא בזהירות את העץ מהעציץ או חפור קלות סביב בסיס הגזע. בעודף מים השורשים יהיו חומים-שחורים, רזים, רכים וריחניים (ריקבון שורשים). בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים, ולעיתים מכווצים, אך ללא ריח רע. שורשים בריאים של רימון הם בצבע קרם-חום, גמישים ובעלי ריח אדמה נעים.
הצלת עץ רימון מושקה-יתר: הפסק מיד את ההשקיה, העבר את העץ למקום מוצל, וייבש את המצע. אם השורשים רקובים, גזור אותם בחזרה לרקמה בריאה, החלף את האדמה בתערובת מנוקזת היטב (למשל, אדמת גינה עם חול גס), והשקה רק כשהיובש בעומק 5 ס"מ. החייאת עץ מיובש: השקה לאט ובשפע, רצוי בהשריה איטית, עד שהמים חודרים לעומק. הוסף שכבה של 5-10 ס"מ קומפוסט סביב הגזע (לא נוגע בגזע) לשמירת לחות, והצל את העץ לכמה ימים. כסה את האדמה בספוג או קש כדי להאט אידוי.
