הרימון (Punica granatum) הוא עץ פרי קיץ מצוין לאקלים הים-תיכוני של ישראל. הוא עמיד ליובש, לחום ולקרקעות גירניות, ומשמח אותנו בפרי מתוק ומרענן. כדי להרבות רימון בגינה הביתית, תוכלו לבחור בין שלוש שיטות עיקריות: ייחורים, חלוקת שלוחות (פראיירים) וזריעת זרעים. שתי הראשונות מבטיחות העתקה מדויקת של הזן המקורי, בעוד שהזרעים עלולים להניב פרי שונה מהצפוי.
השיטה המומלצת והנפוצה ביותר היא ייחורים. קחו ייחורים עציים באורך 25 עד 30 ס"מ מעץ רימון בריא בחודשים ינואר עד פברואר (תקופת התרדמה). הסירו עלים תחתונים, טבלו את הבסיס בהורמון השרשה (אבקה או ג'ל), ושתלו אותם בעציץ מלא במצע שתילה מנוקז היטב (למשל, תערובת של כבול, פרלייט וקומפוסט). השקו בעדינות וכסו בשקית ניילון שקופה ליצירת לחות גבוהה. הניחו במקום מוצל למחצה. תוך 4 עד 6 שבועות יתפתחו שורשים; אחוזי ההצלחה בשיטה זו נעים בין 60% ל-80%.
שיטה שנייה וקלה אף יותר היא הפרדת שלוחות (פראיירים), נצרים הצומחים מבסיס העץ. באביב, כשהנצרים גובהם 30 עד 40 ס"מ, חשפו את בסיסם, חיתכו אותם בזהירות מהעץ האם תוך שמירה על שורשים, ושתלו אותם מיקום קבוע או בעציץ. שיטה זו מניבה כמעט 100% הצלחה, אך תלויה בזמינות שלוחות בעץ הקיים. אם אתם סבלניים, תוכלו גם לזרוע זרעים טריים מפרי בשל באביב, הניבו אותם במים פושרים למשך 24 שעות, זרעו בעומק 1 ס"מ ושמרו על לחות. הנביטה אורכת 3 עד 6 שבועות, אך הפרי הראשון יופיע רק לאחר 3 עד 5 שנים ועלול להיות שונה מהזן המקורי.
לסיכום, לריבוי מהיר ומהימן של רימון מומלץ לבחור בייחורים או בהפרדת שלוחות. זכרו לשתול את הצמחים הצעירים במקום שטוף שמש מלא, להשקות בהדרגה ולהמתין בסבלנות. תוך 2 עד 3 שנים תוכלו ליהנות מפרי ראשון. בהצלחה בגינתכם!
