אפרסק הוא עץ נשיר הזקוק לתקופת קור חורף של לפחות 200 עד 400 שעות מתחת ל-7°C (תלוי בזן) כדי להבשיל ניצנים ולחנוט פרי. בישראל, הוא מצליח בעיקר באזורים הרריים ובעמקים קרים (הרי ירושלים, הגליל, רמת הגולן). מיקום מושלם הוא שמש מלאה, לפחות 6 עד 8 שעות ביום, עם הגנה מרוחות חזקות שעלולות להפיל פירות. האדמה צריכה להיות מנוקזת היטב, חרסית-חולית עם pH 6.0 עד 7.0. אם האדמה כבדה, שתלו על תלולית או בערוגה מוגבהת.
השקיה סדירה וחשובה במיוחד באביב ובקיץ: בשנה הראשונה השקו פעמיים בשבוע (כ-30 עד 40 ליטר לעץ), לאחר מכן פעם בשבוע בעומק 40 ס"מ. הפחיתו השקיה בסוף הקיץ לפני קטיף כדי למנוע פיצוח פרי. בחורף, בזמן תרדמת, השקו פעם בשבועיים-שלושה בלבד. עודף מים גורם לריקבון שורשים ומחסור מים, לנשירת עלים ופירות קטנים. מאלץ' אורגני (קומפוסט, קליפות עץ) בשכבה של 5 עד 7 ס"מ סביב הגזע (לא צמוד) ישמור על לחות וימנע עשבים.
דישון מתחיל בשנה השנייה: באביב (פברואר-מרץ) פזרו דשן מאוזן 10 עד 10 עד 10 או דשן אורגני (קומפוסט, זבל עוף מורכב) לפי הוראות היצרן. חזרו על הדישון לאחר הקטיף (יוני-יולי) כדי לתמוך בהתפתחות ניצני השנה הבאה. גיזום קיץ (יוני-יולי) מסיר ענפים יבשים, חולים וצולבים, ומעודד חדירת אור. גיזום חורף (ינואר-פברואר) מקצר ענפים ומעצב את הכותרת. השאירו מרחק 20 עד 30 ס"מ בין פירות בדילול ידני באפריל-מאי כדי לקבל פירות גדולים ומתוקים.
מזיקים נפוצים: כנימת אפרסק (גורמת לעלים מסולסלים), ריססו שמן נים או סבון רך באביב; עש הפרי (תולעים בפרי), תלו מלכודות פרומונים והשתמשו בבצילוס ת'ורינגיינזיס (Bt); טחב אבקתי, אווררו את הנוף, ריססו גופרית רטובה או חלב מדולל 1:9. מחלות: חולה הפטרייה Taphrina deformans (עלים מתעוותים), ריססו נחושת בסתיו לאחר נשירת עלים. רעילות: גלעיני האפרסק מכילים ציאניד בכמות קטנה, רעילים לכלבים וחתולים אם נבלעים בכמות גדולה, הרחיקו ילדים וחיות מחמד.
