בחורף הישראלי, הקישוא (Cucurbita pepo) נכנס לתרדמת חלקית. הצמיחה מואטת, העלים עשויים להצהיב מעט והפריחה פוחתת – זה נורמלי לחלוטין. אל תצפה ליבול שופע כמו בקיץ; הצמח חוסך באנרגיה. הפסק כל דישון לחלוטין מדצמבר עד פברואר, כי הצמח לא מסוגל לנצל דשן בתנאי קור ורטיבות, והצטברות מלחים עלולה לפגוע בשורשים.
צמצם השקיה לפעם ב-7–10 ימים, ורק אם הקרקע יבשה בעומק 5 ס"מ. גשם חורף מספק לרוב את כל המים שהקישוא צריך. הימנע מהשקיה על העלים – השקה ישירות לשורשים בבוקר, כדי למנוע ריקבון וטחב. אם הצמח בעציץ, וודא שהניקוז מושלם ואין מים עומדים בצלוחית.
הגן על הקישוא מפני קור עז (מתחת ל-5°C) וגשם ישיר. כסה אותו בלילות קרים בבד יוטה או רשת צל 30% – לא בניילון, כי חייב אוורור. אם הוא באדמה פתוחה, שתול אותו במקום מוגן רוח, רצוי ליד קיר דרומי. בעציץ, העבר אותו למרפסת מקורה או לחממה קטנה. גשם ממושך עלול לגרום לריקבון שורשים – הגבה את העציץ על רגליים.
בחורף, סימני מצוקה נפוצים הם עלים תחתונים מצהיבים (השלך אותם), כתמים חומים (חתוך עלים נגועים) ועובש אפור על פירות (הסר מיד). אין צורך בטיפול כימי – אוורור טוב והרחקת עלים רטובים מונעים מחלות. אם הכפור פוגע בצמח, גזום את החלקים המתים באביב. זכור: קישוא הוא חד-שנתי רגיש – עדיף לזרוע מחדש באביב מאשר להתאמץ להחיותו.
