בחנו את גבעול הצמח סמוך לבסיסו: בעודף מים הגבעול עלול להיות רך, שקוע מעט, ולעיתים נראית עובשת אפורה או טחב אבקתי באזור הפגום. בחוסר מים הגבעול נוקשה יותר, אך העלים עלולים להיות מקומטים וקמלים. כמו כן, פירות הקישוא בעודף מים נוטים להיסדק ולהירקב מהקצה, בעוד שבחוסר מים הפירות קטנים מהרגיל, מעוותים וטעמם מר.
הבדיקה החשובה ביותר היא במצע ובשורשים: חפרו בעדינות ליד הצמח לעומק 10 עד 15 ס"מ. בעודף מים האדמה תהיה רטובה ודביקה, לעיתים עם ריח חמצמץ של ריקבון, והשורשים יהיו חומים, רזים ורכים. בחוסר מים האדמה תהיה יבשה ומתפוררת, לעיתים סדוקה, והשורשים יהיו לבנים-צהבהבים אך יבשים ושבירים. בקיץ הישראלי, קישוא זקוק להשקיה עמוקה כל 2 עד 3 ימים, אך בחורף יש לצמצם לפעם ב-5 עד 7 ימים.
אם זיהיתם עודף השקיה, הפסיקו מיד להשקות ואפשרו לאדמה להתייבש. שפרו ניקוז על ידי הוספת קומפוסט או חול. גיזום עלים פגומים ושורשים רקובים יעזור. במקרה חמור, העתיקו את הצמח למקום יבש יותר. לחילופין, אם הצמח סובל מחוסר מים, השקו מיד השקיה עמוקה (כ-10 ליטר לצמח בוגר) וחזרו על כך כל יומיים בשעות הבוקר המוקדמות. הוסיפו שכבה של 5 עד 7 ס"מ קומפוסט או חיפוי אורגני סביב הבסיס לשמירת לחות. בשני המקרים, הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
