קישוא (Cucurbita pepo) הוא צמח תובעני יחסית בכל הקשור למצע הגידול. השורשים הזקוקים לחמצן רב ולניקוז מהיר, אך גם לאגירת לחות מספקת. לכן האדמה האידיאלית היא חרסית-חולית (loam) עשירה בחומר אורגני, עם pH בין 6.0 ל-7.5. בישראל, קרקע כבדה (חרסיתית) עלולה לגרום לריקבון שורשים, בעוד קרקע חולית מדי תייבש את הצמח במהירות.
כדי לשפר את מבנה הקרקע, מומלץ לשלב בתערובת מרכיבים זמינים בארץ: טוף (0-8 מ"מ) לניקוז ואווריריות, פרלייט גס לשיפור המרקם, וקומפוסט איכותי (למשל של "קומפוסט עמק חפר" או "וורמיקומפוסט") להעשרה. יחס מומלץ: 40% קרקע גינה, 30% קומפוסט, 20% טוף ו-10% פרלייט. לקרקעות חוליות יש להגדיל את אחוז הקומפוסט ל-40%.
בגידול בעציצים או ערוגות מוגבהות, השתמשו בתערובת ייעודית לירקות: 50% קוקוס (לשימור לחות), 30% קומפוסט, 20% פרלייט או טוף. הימנעו משימוש בכבול (peat moss) יקר ולא אקולוגי, וממצעים המכילים דשן כימי בריכוז גבוה העלול לשרוף שורשים. חשוב לוודא ניקוז מצוין – הוסיפו שכבת חצץ בתחתית העציץ.
מה כדאי להימנע: קרקע כבדה (חרסיתית) ללא תיקון – תוביל לריקבון; תערובת דלה בחומר אורגני – תגרום לצמח חלש; pH נמוך מ-5.5 – יפגע בספיגת סידן ומגנזיום. אם הקרקע שלכם חומצית, הוסיפו סיד דולומיטי (100-200 גרם למ"ר) חודש לפני השתילה. זכרו: קישוא רגיש למליחות – הימנעו מדישון יתר ובחרו קומפוסט איכותי דל מלחים.
