חסה ערבית, עם עליה המסולסלים והעדינים, זקוקה למצע קליל, אוורירי ומנוקז היטב. שורשיה רדודים ורגישים לריקבון, ולכן ניקוז טוב הוא תנאי הכרחי. ה-pH האידיאלי נע בין 6.0 ל-7.0, אדמה חומצית מדי או בסיסית מדי תגרום לעלים מרירים ולצמיחה איטית. בישראל, האדמה הטבעית לרוב כבדה (חרסיתית) או גירנית, ולכן יש לשפר אותה בתערובת מתאימה.
המרכיב המומלץ ביותר הוא תערובת של 30% טוף (חצץ געשי דק, גודל 4 עד 8 מ"מ), 30% קוקוס (סיבי קוקוס) או כבול, 20% פרלייט ו-20% קומפוסט איכותי. הטוף והפרלייט מבטיחים ניקוז ואוורור, הקוקוס שומר על לחות מבלי לחנוק את השורשים, והקומפוסט מספק הזנה איטית ומאוזנת. תערובת כזו זמינה במשתלות כתערובת לעציצים או שתילים.
אם שותלים בערוגה, יש לתקן את האדמה המקומית: לערבב שכבה של 20 עד 30 ס"מ של אדמה קיימת עם 30% קומפוסט, 20% טוף ו-20% קוקוס. חשוב להימנע משימוש בזבל טרי (גללי צאן או בקר), החסה רגישה לעודף חנקן שעלול לשרוף את השורשים ולגרום לעלים רכים מדי הנתקפים במחלות. גם חול גס (בניגוד לטוף) עלול לדחוס את המצע ולפגוע בניקוז.
בגידול בעציצים או אדניות, הקפידו על ניקוז בתחתית (חורים ושכבת חצץ) ועל מצע קליל. הימנעו מאדמת גינה בלבד, היא תידחס מהר, תחמיץ את השורשים ותגרום להצהבה. אם אתם מגדלים בתנאי גשם, הקפידו על מצע שמתרוקן ממים תוך דקות, טוף ופרלייט עושים את העבודה. השקיה סדירה עם מצע נכון תניב עלים פריכים וירוקים לאורך כל העונה.
