קישוא הוא צמח צמא מאוד, במיוחד בעונת הגידול העיקרית שלו באביב ובקיץ. בימי הקיץ החמים בישראל, יש להשקות כל יום או יומיים, בהתאם למזג האוויר ולסוג הקרקע. השקיה עמוקה ומרווחת עדיפה על השקיה קלה ותכופה, כי היא מעודדת שורשים עמוקים יותר. שאפו לספק כ-3 עד 5 ליטרים מים לצמח בכל השקיה בקיץ, תוך התאמה לגודל הצמח ולשלב הגידול.
בסתיו ובחורף, כשהימים מתקררים והגשמים מתחילים, תדירות ההשקיה פוחתת. השקו פעם ביומיים-שלושה, וודאו שהאדמה לא רטובה מדי. באזורים גשומים, ייתכן שתצטרכו להשקות רק פעם בשבוע או אפילו פחות. חשוב לבדוק את לחות הקרקע בעומק של 5 עד 10 ס"מ לפני כל השקיה: אם האדמה לחה, דחו את ההשקיה.
סימני חוסר מים: עלים נבולים בשעות החמות, צמיחה איטית, פרחים נושרים וקישואים קטנים ומעוותים. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, ריקבון שורשים, עובש על פני הקרקע, והצמח נראה רפוי למרות אדמה רטובה. עודף מים מסוכן במיוחד בקרקעות כבדות (חרסיתיות) שאינן מנוקזות היטב.
כדי לבדוק רטיבות המצע, הכניסו אצבע או מקל עץ לעומק של 5 ס"מ ליד בסיס הצמח. אם האדמה יבשה במגע, הגיע זמן ההשקיה. מומלץ להשקות בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כדי למנוע אידוי מוגבר ולאפשר לעלים להתייבש לפני הלילה, מה שמפחית מחלות פטרייתיות. השקיה בטפטוף היא אידיאלית לקישוא, כי היא מספקת מים ישירות לשורשים וחוסכת במים.
