באקלים הישראלי, מומלץ לשתול קישוא באביב (מרץ-אפריל) או בסתיו (אוגוסט-ספטמבר). חשוב לשתול במקום שטוף שמש מלא (6–8 שעות שמש ביום). אם שותלים יותר מצמח אחד בערוגה, השאר לפחות 60 ס"מ בין צמחים ו-90 ס"מ בין שורות, כדי להבטיח אוורור טוב ולמנוע מחלות פטרייתיות כמו טחב אבקתי.
צמחי לוויה מועילים לקישוא כוללים: תירס (מספק צל חלקי בקיץ החם), שעועית מטפסת (מקבעת חנקן), ציפורני חתול (Catnip) ובזיליקום (דוחים מזיקים כמו כנימות). נסטוריום (Tropaeolum) משמש כצמח פיתוי לכנימות ומרחיק אותן מהקישוא. לעומת זאת, הימנע מלשתול קישוא ליד תפוחי אדמה, דלעת, מלפפון או מלון – הם מאותה משפחה (Cucurbitaceae) ומתחרים על משאבים, ומעודדים מחלות משותפות.
טיפ חשוב: ניתן לשתול קישוא בקצה הערוגה ולאפשר לו לטפס על סורג או גדר, מה שחוסך מקום ומקל על הקטיף. השקיה סדירה (2–3 פעמים בשבוע, תלוי בעונה) חיונית, אך הימנע מהרטבת העלים כדי למנוע טחב. דישון אורגני קל כל 3 שבועות בזמן הפרי יבטיח יבול שופע.