צמחי לוויה מועילים לארטישוק כוללים קטניות כמו אפונה ושעועית, המקבעות חנקן בקרקע ומעשירות אותה. גם עשבי תיבול כמו טימין, מרווה ובזיליקום דוחים מזיקים כמו כנימות וזבובים. שתילת חסה, תרד או כרוב סביב הארטישוק מנצלת את הצל החלקי שהוא יוצר. לעומת זאת, הימנעו מלשתול לצידו תפוחי אדמה, עגבניות או פלפלים — משפחת הסולניים רגישה לאותן מחלות קרקע (כגון נבול פוסריום) ועלולה להדביק את הארטישוק. גם שומר עלול לעכב את גדילתו.
בארץ, הזמן האידיאלי לשתילה הוא אוקטובר–נובמבר, עם תחילת הגשמים. שתלו את השתילים בעומק 5–7 ס"מ, ודחסו קלות את האדמה סביב השורש. השקו מיד לאחר השתילה ולאחר מכן פעם ב-3–4 ימים בשבועות הראשונים, תלוי בעונה. בחורף, דללו השקיה לפעם בשבוע. באביב, כשהצמח מתחיל לפרוח, השקו כל 2–3 ימים. הוסיפו קומפוסט או זבל אורגני בתחילת העונה וחפרו פנימה קלות. כדי לעודד פריחה מוקדמת, כסו את הערוגה ברשת צל 30% במרץ–אפריל, אך הסירו אותה כשהניצנים מתחילים להתפתח.
בגידול בעציץ, הקפידו על ניקוז טוב — תחתית עם חורים ושכבת חצץ. דשנו בדשן אורגני נוזלי כל שבועיים מעונת הגידול. גיזום עלים תחתונים ישנים משפר אוורור. קטפו את הראשים כשהם מוצקים וסגורים, לפני שהקשקשים נפתחים. גיזום נכון והרחקת עשבים שוטים יבטיחו תנובה עשירה. זכרו: ארטישוק רב-שנתי באקלים הישראלי, אך מומלץ לחדשו כל 3–4 שנים להבטחת איכות.