טיפול בשתיל: ברגע שהנבטים מוציאים זוג עלים אמיתיים (כשבועיים מהזריעה), דללו לשתיל החזק ביותר בכל עציץ. העבירו את העציץ למקום מואר היטב – שמש מלאה לפחות 6 שעות ביום. השקו כשהמצע יבש בעומק 2 ס"מ, בדרך כלל כל 2-3 ימים באביב ובסתיו, ויומית בקיץ. הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. דשנו פעם בשבוע בדשן נוזלי מאוזן (כמו 20-20-20) מדולל לחצי מהמינון המומלץ.
מהשתיל לפרי: כשבועיים לאחר ההנבטה, השתיל מוכן למעבר לערוגה או לעציץ קבוע (30 ליטר לפחות). שתלו במרחק 80-100 ס"מ בין צמחים. הקישוא פורח כ-40-50 יום מהזריעה. הפרחים הזכריים מופיעים ראשונים, ואחריהם הנקבות (בעלות עוקץ עבה). האבקה נעשית על ידי דבורים; אם אין די מאביקים, האביקו ידנית – העבירו מברשת רכה מפרח זכר לפרח נקבה. הפרי מוכן לקטיף כשבוע לאחר ההאבקה, באורך 15-20 ס"מ.
תנאים מיטביים באקלים ישראל: הקישוא אוהב חום, אך רגיש לקרה. הזמן האידיאלי לזריעה הוא מרץ-אפריל (אביב) ואוגוסט-ספטמבר (סתיו). בקיץ החם (יולי-אוגוסט) כדאי לזרוע בצל חלקי או להצליל בשעות הצהריים. בחורף גידלו בחממה או על אדן חלון מואר. קציר תכוף (כל 2-3 ימים) מעודד ייצור פירות חדשים. הגנו מפני כנימות וקימחון באמצעות ריסוס בתערובת מים וסבון כלים (1 כף לליטר) או שמן נים.