סיבה שנייה היא עודף חנקן בדשן. דשן עשיר בחנקן (כמו זבל עוף טרי או דשן 24-8-16) מעודד צמיחת עלווה מרשימה על חשבון פריחה וחנטה. אם הצמח ירוק כהה, גדול ועתיר עלים אך ללא פירות – הפסיקו מיד דישון חנקני ועברו לדשן עתיר אשלגן וזרחן (למשל 4-12-20 או דשן נוזלי לפריחה). השקו בתמיסה מדוללת אחת לשבועיים. בישראל, האביב והסתיו הם עונות קריטיות לאיזון הדישון.
סיבה שלישית היא גיזום שגוי. קישוא הוא צמח נמרץ, וגיזום יתר של עלים עלול להסיר את הפרחים הנקביים שנישאים על העלים הצעירים. גיזום נכון כולל הסרת עלים מצהיבים, חולים או כאלה שנוגעים באדמה, אך השאירו לפחות 8-10 עלים בריאים לצמח. אל תגזמו את קצות הקנוקנות – שם נמצאים הפרחים העתידיים. בישראל, גיזום עדיף בבוקר ביום יבש כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
סיבה רביעית היא חוסר אור. קישוא זקוק ל-6-8 שעות שמש ישירה ביום לפחות. צל חלקי מצמחים שכנים או מבנה קרוב מפחית את כמות האנרגיה לפריחה. בחרו מיקום מואר בשמש מלאה. אם כבר שתלתם בצל, שקלו להעביר את הצמח (בצעירותו) או לגזום צמחייה מסביב. בישראל, עונת הגידול האידיאלית לקישוא היא מאפריל עד אוקטובר – וודאו שהצמח מקבל שמש ישירה לאורך כל היום.