חציל הוא צמח שתלטן שזקוק להשקיה סדירה וקבועה, במיוחד בקיץ הישראלי הלוהט. כלל האצבע: השקו לעומק אחת ל-2 עד 3 ימים בעונת הגידול העיקרית (מאי-אוקטובר), כך שהמים יחדרו לעומק 30 עד 40 ס"מ. כמות המים המומלצת לכל השקיה היא כ-3 עד 5 ליטרים לצמח בוגר, תלוי בסוג הקרקע, בקרקע חולית יש להשקות בתדירות גבוהה יותר (כל יומיים) ובכמות מעט נמוכה יותר, ואילו בקרקע כבדה יש להגדיל את המרווחים (כל 3 עד 4 ימים) ולהגדיל את הכמות.
באביב (אפריל-מאי), מיד לאחר השתילה, השקו בתדירות גבוהה יותר, כל יום-יומיים בכמות של 1 עד 2 ליטרים לצמח, כדי לעודד התבססות שורשים. עם התחממות מזג האוויר, הגדילו בהדרגה את הכמויות. בחודשי השיא של הקיץ (יוני-אוגוסט), כשהטמפרטורות מזנקות מעל 30 מעלות, ייתכן שיהיה צורך להשקות אפילו כל יום, במיוחד אם הצמח גדל בעציץ או באדמה קלה. עם זאת, הימנעו מהשקיית יתר, חציל רגיש לריקבון שורשים.
בסתיו (ספטמבר-נובמבר), כשהטמפרטורות יורדות, הקטינו בהדרגה את התדירות ל-3 עד 4 ימים, והפחיתו את הכמות ל-2 עד 3 ליטרים. בחורף, החציל נמצא בתרדמת יחסית (או שהוא חד-שנתי ומסיים מחזור), ואם השארתם צמחים לחורף, השקו במשורה, אחת ל-5 עד 7 ימים, רק כשהאדמה יבשה למגע. במזג אוויר קריר ולח, דילוג על השקיה אינו מזיק.
איך תדעו אם הצמח מקבל יותר מדי או מעט מים? סימני עודף מים: עלים מצהיבים, נבילה גם כשהאדמה רטובה, ועובש אפור על הגבעולים. סימני חוסר מים: עלים נבולים בשעות הצהריים, התכווצות הפרי, וקמילה. בדיקת רטיבות פשוטה: תקעו אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ באדמה ליד הצמח; אם האדמה יבשה, השקו. מומלץ להשקות בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כדי למנוע אידוי מיותר ולמנוע מחלות פטרייתיות.
