כרובית היא ירק חורפי שזקוק להשקיה סדירה ומדודה. בישראל שותלים אותה בסתיו (ספטמבר-נובמבר) וקוטפים בחורף-אביב (דצמבר-מאי). העונה הקרירה יחסית מקלה על ניהול ההשקיה, אבל גם בחורף יש להתאים את התדירות לתנאי השטח.
בסתיו ובחורף (טמפ' 10 עד 20°C), השקה פעם ב-3 עד 5 ימים, בהתאם לגשם. כמות המים: 2 עד 4 ליטר לצמח בוגר בכל השקיה, תלוי במרקם הקרקע. בקרקע חולית יש להשקות בתדירות גבוהה יותר (כל 2 עד 3 ימים) ובכמות קטנה יותר; בקרקע כבדה, תדירות נמוכה יותר (כל 5 עד 7 ימים) ובכמות גדולה יותר. באביב, כשהטמפרטורות עולות (מעל 25°C), הגבר השקיה ל-2 עד 3 פעמים בשבוע, 3 עד 5 ליטר לצמח.
חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, צהבהבים וראש קטן וקשה. עודף מים גורם לעלים צהובים, ריקבון שורשים וראש מימי ומר. כדי לבדוק רטיבות, החדיר אצבע לעומק 5 עד 10 ס"מ במצע ליד הצמח; אם האדמה יבשה במגע, הגיע זמן ההשקיה. הימנע מהרטבת העלים והראש כדי למנוע מחלות פטרייתיות, והשקה בבסיס הצמח.
בקיץ לא נהוג לגדל כרובית בישראל בשל החום הכבד, אך אם בכל זאת מגדלים, השקה מדי יום או יומיים בכמות של 5 עד 7 ליטר לצמח, והצל על הצמחים בשעות הצהריים. זכור: כרובית רגישה מאוד לתנודות השקיה, שמירה על לחות אחידה תביא לראש אחיד ופריך.
