חוסר יציבות בהשקיה הוא סיבה שכיחה נוספת. כרובית זקוקה לאדמה לחה באופן קבוע, אך לא רטובה. תנודות בין יובש להצפה גורמות לחנטים לנשור. השקו 2-3 פעמים בשבוע בעומק 20-30 ס"מ, ובאביב הגבירו לתדירות יומית במזג אוויר יבש. הוסיפו כ-5 ס"מ קומפוסט מסביב לצמח כדי לשמור על לחות אחידה. הימנעו מהשקיה בשעות הצהריים החמות.
דישון לא מאוזן פוגע בחנטה. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון הפרחים, בעוד מחסור באשלגן ובזרחן מחליש את החנטים. לפני השתילה שלבו קומפוסט איכותי באדמה. בתקופת הפריחה, דשנו בדשן נוזלי עשיר באשלגן (K) ובזרחן (P) כל שבועיים. הימנעו מדשן חנקני בשלב הפריחה. גידול לצד קטניות (כמו אפונה) עשוי לשפר את זמינות החנקן מבלי להפריז.
בעיות האבקה נדירות בכרובית (הפרחים מואבקים ברוח ובחרקים), אך בימים סגריריים או לחים במיוחד ההאבקה נפגעת. כדי לעודד מאביקים, שתלו פרחי בר או עשבי תיבול פורחים (כמו כוסברה) בקרבת מקום. במקרים קיצוניים, נענעו בעדינות את הצמחים בבוקר כדי לסייע בהפצת אבקה. זכרו: הכרובית עצמה היא תפרחת, ולא פרי – לכן 'נשירת פירות' מתייחסת לחנטים שהם הפרחים הצעירים.