גורם משמעותי נוסף הוא מחסור בזרחן. דישון מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) נותן עלווה ירוקה, אך לעידוד פריחה כדאי לעבור לדשן עשיר בזרחן (למשל NPK 10 עד 30 עד 10) פעם בחודש בעונת הגידול (אביב וקיץ). הימנעו מדישון חנקני מוגזם, שמעודד עלווה על חשבון פריחה. גם עקה קלה (כמו ייבוש מבוקר או מעבר לעציץ צפוף) לעיתים מעודדת פריחה, הצמח מנסה להתרבות במצב הישרדותי.
כיצד מעודדים פריחה? ראשית, העבירו את הצמח למקום מואר יותר, כמו אדן חלון מזרחי או מערבי, או הוסיפו תאורת לד משלימה ל-12 שעות ביום. שנית, השקו במידה: תנו לאדמה להתייבש לחלוטין בין השקיות (בקיץ כל 10 עד 14 יום, בחורף כל 3 עד 4 שבועות). עודף מים גורם לריקבון שורשים ומונע פריחה. שלישית, דשנו בדשן זרחני פעם בחודש באביב-קיץ. רביעית, אל תמהרו לעציץ גדול, עציץ צפוף מגביר עקה ומעודד פריחה.
הפריחה עצמה היא תפרחת בצורת כדור לבן-צהבהב על עמוד ירוק (דמוי ספקס), המופיעה לרוב בקיץ. אם הצמח לא פורח שנה אחר שנה, בדקו את התאורה והדישון. סבלנות: לעיתים הפריחה מתרחשת רק כעבור 5 עד 7 שנים. זכרו שהזמיוקולקס רעיל לחתולים ולכלבים (מכיל אוקסלטים), ולכן הרחיקו את התפרחת מהישג ידם. לעולם אל תשקו יתר על המידה, זה האויב הגדול של הפריחה.
