הזמיוקולקס הוא צמח חסכן שאינו זקוק להמון דשן. הדישון נועד לתמוך בצמיחה בעונות הפעילות, לא להציף אותו בחומרים. עודף דשן עלול לגרום להצהבת עלים, כוויות שורשים ואפילו ריקבון. לכן, הכלל החשוב ביותר הוא: לדשן במשורה ובמינון נמוך מהמומלץ.
הדשן המתאים ביותר לזמיוקולקס הוא דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית (NPK 10-10-10 או 20-20-20) בדילול של חצי מהמינון המומלץ על התווית. לדוגמה, אם התווית מורה על 10 מ"ל לליטר, השתמש ב-5 מ"ל לליטר. אפשר להשתמש בדשן אורגני נוזלי כמו דשן אצות, חומצות הומיות או דשן קומפוסט נוזלי – גם אותם יש לדלל לחצי. דשן בשחרור איטי (גלולות) הוא אופציה נוחה, אבל יש לפזר בכמות קטנה על פני המצע.
תדירות הדישון משתנה לפי עונה: באביב ובקיץ (מרץ עד ספטמבר) – דשן פעם בחודש. בסתיו (אוקטובר-נובמבר) – פעם בחודשיים. בחורף (דצמבר עד פברואר) – אין צורך לדשן כלל, כי הצמח במנוחה. אם הצמח נמצא במקום חם ומואר בחורף, אפשר לדשן פעם אחת באמצע החורף בדילול של רבע מהמינון. תמיד השקה קלות לפני הדישון כדי למנוע כוויות שורשים.
הקפד להימנע מעודף דשן: סימני אזהרה הם עלים מצהיבים, קצוות עלים חומים, או ציפוי לבן על פני המצע. אם מופיעים סימנים כאלה, הפסק מיד את הדישון והשקה במים נקיים לשטיפת עודפי מלחים. בחר בדשן אורגני כדי להפחית סיכון להצטברות מלחים. זכור: זמיוקולקס גדל לאט, אז אל תצפה לנסות – דישון מתון ישמור עליו בריא ויפה לאורך שנים.