אחרי שגזמת את השורשים הפגועים, יש לטפל גם בחלק העליון. קצץ את כל העלים המצהיבים, החומים או הרכים ממש בבסיס הגבעול. אל תשאיר שאריות רקובות – הן עלולות להפיץ מחלות. אם נותרו עלים ירוקים ובריאים, השאר אותם כדי שהצמח יוכל להמשיך בפוטוסינתזה. לאחר הגיזום, שתול את הזמיוקולקס בעציץ חדש (או ישן שחוטא היטב) עם ניקוד טוב, ובאדמה מנוקזת היטב – תערובת לקקטוסים או אדמת עציצים מעורבבת בפרלייט (50:50) תהיה מושלמת.
בשלב ההתאוששות, השקיה היא קריטית. אחרי השתילה מחדש, אל תשקה כלל במשך 7–10 ימים – תן לפצעי השורשים להחלים. לאחר מכן, התחל להשקות במשורה: כמות קטנה של מים (כ-100 מ"ל לעציץ 15 ס"מ) כל 3–4 שבועות בחורף, וכל 2–3 שבועות באביב ובסתיו. בקיץ אפשר להגדיל מעט, אבל תמיד תבדוק שהאדמה יבשה לגמרי לפני ההשקיה. הצמח צריך אור עקיף חזק (ליד חלון מואר, אך לא בשמש ישירה) וטמפרטורה יציבה מעל 15°C – הימנע מטיוטות קרות.
אל תצפה לתוצאות מהירות. זמיוקולקס מתאושש לאט – ייתכן שיעברו 3–6 חודשים עד שתראה עלים חדשים. במהלך הזמן הזה, העלים הקיימים עלולים להמשיך להצהיב – זה טבעי. המשך בטיפול עקבי: השקה רק כשהיבש, נקה אבק מהעלים מדי חודש, ואל תדשן כלל עד שהצמח מוציא לפחות עלה חדש אחד. אם אחרי חצי שנה אין שינוי, בדוק שוב את השורשים – אולי הריקבון חזר. ברוב המקרים, סבלנות וטיפול נכון יצילו את הצמח.