הזמיוקולקס (Zamioculcas zamiifolia) הוא צמח כמעט בלתי ניתן להריגה, ולכן ריבויו פשוט ומתאים גם למתחילים. בישראל, העונה המומלצת לריבוי היא האביב (מרץ-מאי) או תחילת הקיץ (יוני), כשהצמח בפעילות. שלוש השיטות העיקריות: ייחורי עלים, ייחורי גזע, וחלוקת שורשים. זרעים אינם מעשיים לגידול ביתי.
ייחורי עלים: חתכו עלה בודד עם פטוטרת באורך 5 עד 7 ס"מ. טבלו את החתך בהורמון השרשה (לא חובה) ושתלו אותו במצע לח (תערובת כבול ופרלייט). כסו בשקית ניילון ליצירת חממה, והניחו במקום מואר ללא שמש ישירה. השקו רק כשהמצע מתייבש. תוך 3 עד 6 חודשים יתפתח פקעת קטנה ועלים חדשים. אחוזי הצלחה: כ-70%.
ייחורי גזע: חתכו גבעול באורך 10 עד 15 ס"מ, הסירו את העלים התחתונים, ושתלו אותו במצע לח. השאירו 2 עד 3 עלים על הגבעול. שמרו על לחות גבוהה (חממה מאולתרת). ההשרשה אורכת 4 עד 8 שבועות. חלוקת שורשים: הוציאו את הצמח מהעציץ, חלקו את השורשים והפקעות ל-2 עד 3 חלקים, ושתלו כל חלק בעציץ נפרד. זוהי השיטה המהירה והבטוחה ביותר, תקבלו צמח מוכן תוך שבועות ספורים.
טיפים להצלחה: השתמשו במצע מנוקז היטב (עם פרלייט או חול). אל תחשפו את הייחורים לשמש ישירה, היא תצרב אותם. השקיה מועטה עד להופעת שורשים, אחרת תרקבו את הייחור. סבלנות היא שם המשחק: לפעמים לוקח חודשים עד שרואים צמיחה חדשה. הצמח רעיל לחתולים ולכלבים (מכיל גבישי אוקסלט), לכן הרחיקו מהישג ידם.
