החצב (Urginea maritima) הוא בצל גאופיט גדול שפורח בסתיו ללא עלים. הריבוי הנפוץ ביותר הוא על ידי חלוקת בצלי משנה (בָּצָלִית), באביב (מרץ-אפריל), כשהעלים מתייבשים. חפרו בעדינות את הבצל האב, הפרידו את הבצליות הקטנות (קוטר 2 עד 5 ס"מ) ושתלו אותן מיד בעומק 5 עד 8 ס"מ באדמה מנוקזת היטב. אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד, מעל 90%. השקו פעם בשבועיים עד להופעת שורשים.
שיטה נוספת היא ריבוי מקשקשים: קחו בצל בריא בסתיו, חתכו אותו ל-4 עד 8 פלחים (כולל חתיכה מבסיס הבצל), טבלו בקוטל פטריות (לפי הוראות היצרן) ושתלו כל פלח במצע לח של כבול ופרליט (1:1). שמרו במקום מוצל וחמים (20 עד 25°C). לאחר 6 עד 8 שבועות יופיעו בצליות קטנות. העבירו לעציצים בודדים באביב. אחוזי הצלחה: 60 עד 80%.
ריבוי מזרעים אפשרי אך איטי: זרעו בסתיו (אוקטובר-נובמבר) בערוגה מוצלת או בעציצים עם תערובת של 50% כבול ו-50% חול. כסו קלות באדמה (2 מ"מ) והשקו בעדינות. הנביטה מתרחשת תוך 3 עד 6 שבועות, אך הפריחה הראשונה תתרחש רק לאחר 4 עד 6 שנים. אחוזי הנביטה נמוכים יחסית (30 עד 50%) והשתילים רגישים לריקבון.
חשוב לזכור: החצב רעיל מאוד לכל חלקיו (מכיל אורגאין), במיוחד לבני אדם וחיות מחמד. יש להימנע ממגע עם מיץ הבצל ולשטוף ידיים היטב. כל שיטות הריבוי מומלץ לבצע עם כפפות. העונה האידיאלית בישראל לחלוקה והשרשה היא האביב (מרץ-אפריל) לאחר סיום התרדמה, או בתחילת הסתיו (ספטמבר) לפני הפריחה.
