חצב (Urginea maritima) הוא גאופיט מדברי-ים תיכוני בעל בצל ענק שאוגר מים. כדי לשמור על בריאותו, המצע חייב להיות מנוקז מאוד, אוורירי ובעל pH בסיסי עד ניטרלי (7.0 עד 8.0). ניקוז לקוי הוא האויב מספר אחד, מים עומדים יגרמו לריקבון הבצל תוך ימים. לכן, הימנעו מאדמת גינה כבדה, מחימר או מכבול טהור השומרים על לחות.
הרכב מומלץ: 2 חלקים טוף (טוף געשי או טוף אדום, גודל גרגר 4 עד 8 מ"מ) לחלק אחד פרלייט או קוקוס. אפשר להוסיף חצי חלק קומפוסט איכותי (רקוב היטב) לתוספת חומר אורגני קל. תערובת זו זמינה במשתלות בישראל, תוכלו לקנות מצע קקטוסים ובשרניים מוכן, אך ודאו שאינו מכיל כבול. pH אופטימלי: 7.0 עד 8.0; אם המצע חומצי מדי, הוסיפו מעט סיד גננות.
בעציץ: בחרו עציץ רחב (בקוטר 20 עד 30 ס"מ לפחות) עם חורי ניקוז בשפע. כסו את תחתית העציץ בשכבת חצץ או חרסים (2 עד 3 ס"מ) כדי להבטיח שהמים לא יעמדו. שתלו את הבצל כך שרק שליש עליון שלו חשוף מעל פני המצע, קבורה מלאה עלולה לגרום לריקבון הצוואר. בערוגה: שפרו את הניקוז על ידי הגבהת הערוגה או ערבוב חצץ גס באדמה.
מה להימנע: כבול (שומר לחות, חומצי), אדמת גינה כבדה, קומפוסט לא מפורק (גורם לריקבון), דשן עשיר בחנקן (מעודד צמיחה ירוקה על חשבון הבצל). שורשי החצב רגישים לריקבון, אם הבצל מתרכך או מופיעים כתמים חומים, כנראה שהמצע כבד מדי או ההשקיה מרובה. תערובת טוף-פרלייט היא הבטוחה ביותר.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
