כמה ומתי משקים חצב?

החצב (Urginea maritima) הוא בצל גדול המותאם לאקלים הים-תיכוני. עונת הגידול העיקרית שלו היא הסתיו והחורף, אז הוא פורח ומוציא עלים. בקיץ החצב נמצא בתרדמת קיץ מוחלטת – ללא עלים, והבצל נח באדמה. לכן, תדירות וכמות ההשקיה משתנות באופן קיצוני בין העונות.

בקיץ הישראלי החם (יוני-אוגוסט), כשהחצב רדום, אין להשקות כלל! הבצל אוגר מים ומסתפק בלחות הקרקע השיורית. השקיה בקיץ עלולה לגרום לריקבון הבצל. אם הבצל חשוף לשמש ישירה, אפשר להרטיב קלות את פני המצע פעם בחודש, אך רק אם האדמה יבשה לחלוטין. עדיף להימנע.

בסתיו (ספטמבר-נובמבר), עם הופעת עמוד התפרחת, מתחילים להשקות במשורה. השקו פעם בשבוע-שבועיים, בכמות מתונה (כ-200 מ"ל לעציץ בינוני), ורק כשהמצע יבש בעומק 5 ס"מ. בחורף (דצמבר-פברואר), כשהעלים צומחים, המשיכו באותה תדירות, אך הפחיתו אם יורד גשם. באביב (מרץ-מאי), כשהעלים מתחילים להצהיב, הפסיקו בהדרגה את ההשקיה עד לייבוש מוחלט.

סימני עודף מים: עלים מצהיבים ורכים, ריח רע מהמצע, או בצל רך. סימני חוסר מים: עלים נבולים ומקומטים, אך אצל חצב זה נדיר כי הוא עמיד לבצורת. בדקו רטיבות על ידי החדרת אצבע לעומק 5 ס"מ – אם לח, המתינו. השקו תמיד על המצע ולא על הבצל או העלים כדי למנוע ריקבון.