לוע הארי (Antirrhinum majus) הוא צמח עמיד יחסית, אך רגיש מאוד להשקיית יתר, במיוחד בחורף הישראלי. ההשקיה תלויה בעונה, בטמפרטורה ובסוג המצע. בקיץ ישראלי חם (יוני עד ספטמבר), כשהצמח פורח פחות ואף עלול להיכנס לתרדת קיץ, יש להשקות פעם ביומיים-שלושה, כאשר שכבת הקרקע העליונה (2 עד 3 ס”מ) יבשה למגע. כמות המים צריכה להספיק להרטבת כל כדור השורש, אך ללא שלוליות עומדות. בעציצים, יש לוודא ניקוז חופשי, מים שעומדים בצלוחית גורמים לריקבון שורשים תוך ימים ספורים.
בסתיו ובאביב (אוקטובר עד מאי), עונת הגידול והפריחה העיקרית של לוע הארי בישראל, ההשקיה צריכה להיות סדירה יותר: אחת ליומיים-שלושה באביב החם, ופעם בארבעה-שישה ימים בסתיו ובתחילת האביב הקרירים. המטרה היא לשמור על מצע לח, אך לא רטוב. בדיקת רטיבות פשוטה: נעצים אצבע עד מפרק שני, אם האדמה לחה, דלג על ההשקיה. בחורף (דצמבר עד פברואר), במיוחד בתקופות גשומות, יש לצמצם השקיה לפעם בשבוע או אפילו פחות, לעיתים די בגשם. השקיית יתר בחורף היא הגורם העיקרי לריקבון שורשים, טחב אבקתי והצהבת עלים תחתונים.
סימני חוסר מים בלוע הארי: עלים נבולים, צניחת גבעולים, צמיחה איטית ופריחה מועטת. במקרה כזה, השקה מיד והעלה את תדירות ההשקיה. סימני עודף מים: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים, כתמים חומים בשולי העלה, ריח רע מהמצע, ועובש לבן על פני הקרקע. אם הבחנת בעודף, הפסק מיד השקיה, החלף את שכבת הקרקע העליונה באדמה יבשה, ובמקרים קשים, הוצא את הצמח מהעציץ, גזום שורשים רקובים, ושתול מחדש במצע נקי ומנוקז היטב.
טיפ פרקטי: השקה תמיד בבוקר, כדי שהעלים יספיקו להתייבש לפני הלילה, זה מונע מחלות פטרייתיות. אם הצמח בערוגה, העדף השקיה בשורש (לא על העלים). לוע הארי רגיש למליחות, אם אתה משקה במי ברז קשים, שקול להשתמש במי גשמים או במים מותפלים. בקיץ, חיפוי הקרקע בקומפוסט או חצץ דק יעזור לשמור על הלחות ולקרר את השורשים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
