סיבה נוספת היא המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי מצטבר במצע וגורם לקצוות חומים ושחורים, במיוחד אם אתם מדשנים בתדירות גבוהה או במינון חזק מדי. בחורף, למשל, הצמח כמעט לא גדל – אז אין צורך בדישון. באביב ובקיץ, דשן נוזלי מאוזן (20-20-20) פעם בשבועיים בריכוז חצי מהמומלץ בתווית. אם אתם חושדים בהמלחה, השקו את הצמח בשפע מים מזוקקים עד שנוזל יוצא מתחתית העציץ, וחזרו על כך כעבור חצי שעה כדי לשטוף עודפי מלחים.
מים קשים או כלור הם גורם נפוץ נוסף. מי ברז בישראל מכילים לרוב כלור ומינרלים כמו סידן ומגנזיום, המצטברים בעלים וגורמים לקצוות שחורים. השתמשו במי גשם, מים מזוקקים, או הניחו מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפני ההשקיה לאידוי הכלור. לחלופין, השקיה במים מסוננים או מורתחים ומקוררים תפתור את הבעיה.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש מוגזם לסירוגין עם הצפה – פוגע בשורשים וגורם לקצוות יבשים. לוע הארי אוהב מצע לח אך לא רטוב. בדקו את האדמה: אם הסנטימטר העליון יבש, השקו עד לניקוז. בקיץ, השקו כל 2–3 ימים; בחורף, כל 5–7 ימים. השקיה סדירה וקבועה תמנע את הבעיה. אם כבר נוצרו קצוות שחורים, גזמו אותם במספריים נקיות, והצמח יתאושש תוך שבועות.