סיבה נפוצה נוספת היא דישון יתר. דישון מוגזם, במיוחד בדשן כימי עשיר בחנקן, גורם להמלחת המצע ולכווית שורשים המתבטאת בקצוות שחורים. הכלנית זקוקה לדישון מתון בלבד – אחת לשבועיים-שלושה בעונת הגידול (חורף-אביב) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר), כשהכלנית בתרדמה, אין לדשן כלל.
בנוסף, לחות אוויר נמוכה עלולה לגרום לייבוש קצוות, במיוחד אם הכלנית נמצאת ליד מזגן או תנור חימום. הכלנית מעדיפה לחות בינונית (40-60%). אפשר להגביר לחות על ידי ריסוס מים על העלים (ללא פרחים) פעם ביום, או הנחת מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ. הימנעי מהצבת הצמח ליד מקורות חום ישירים.
לבסוף, בדקי אם המצע מתייבש יתר על המידה בין השקיות. הכלנית רגישה לבצורת, והתייבשות חוזרת עלולה לגרום נזק לקצוות. השקי כשהשכבה העליונה של המצע (2-3 ס"מ) יבשה למגע, בדרך כלל אחת ל-3-5 ימים בחורף ופעם בשבוע באביב. אם הבעיה נמשכת, שטפי את המצע במים מזוקקים כדי להמיס עודפי מלחים, או השתלי מחדש במצע טרי ומנוקז.