הכלנית, פרח הבר הישראלי האהוב, רגישה מאוד להרכב המצע. בטבע היא גדלה בקרקעות מנוקזות היטב, עשירות בחומר אורגני ובסיסיות מעט (pH 6.5 עד 7.5). כדי לשחזר את התנאים האלה בגינה, חשוב להימנע מאדמה כבדה וחרסיתית השומרת על לחות, היא תגרום לריקבון שורשים. המצע האידיאלי צריך להיות אוורירי, קליל ומנקז מים במהירות, תוך שמירה על לחות מתונה.
תערובת מומלצת וזמינה בישראל: ערבבו 2 חלקים טוף (בגודל 0 עד 8 מ"מ) עם חלק אחד פרלייט וחלק אחד קומפוסט איכותי או כבול מנופה. הטוף מבטיח ניקוז מצוין, הפרלייט מוסיף אווריריות, והקומפוסט מספק הזנה איטית. אם אתם משתמשים בעציץ, הוסיפו שכבה של חצץ דק בתחתית לשיפור הניקוז. pH המצע צריך לנוע בין 6.5 ל-7.0; ניתן לבדוק בעזרת ערכת בדיקה פשוטה ולאזן עם סיד דולומיט אם נמוך מדי.
מה כדאי להימנע? אל תוסיפו חול ים (מליחות) או זבל טרי (שריפת שורשים). הימנעו גם מאדמת גינה רגילה לעציצים, היא נדחסת וסופגת מים. במידה ואתם שותלים בערוגה, שפרו את הקרקע הקיימת בתערובת של טוף וקומפוסט ביחס 1:1. הכלנית זקופה (Anemone coronaria) מעדיפה מצע גירני, אם הגינה שלכם על אדמת כורכר, סימן שנפלתם על מקום מושלם.
טיפ אחרון: הכלנית היא צמח חורפי, ולכן המצע חייב להיות יבש יחסית בקיץ (תקופת תרדמה). בגינה, חפרו את הפקעות אחרי שהעלים מצהיבים ואחסנו אותן במקום יבש וחשוך עד הסתיו. בעציצים, הפסיקו השקיה לחלוטין בקיץ. זכרו, מצע מתאים הוא המפתח לפריחה מרהיבה בחורף הישראלי.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
