לוע הארי (Antirrhinum majus) זקוק למצע מנוקז היטב, אוורירי ועשיר יחסית, עם pH ניטרלי עד חומצי קל (6.0 עד 7.0). באקלים הישראלי, שבו הגשמים מרוכזים והקרקע לעיתים כבדה, ניקוז הוא תנאי הכרחי למניעת ריקבון שורשים. אדמת גינה חרסיתית לבדה אינה מתאימה, יש לשפר אותה או לשתול בערוגה מוגבהת.
תערובת מומלצת לעציצים: שליש טוף געשי (0 עד 8 מ"מ), שליש קוקוס (סיבים או כבול) ושליש קומפוסט איכותי או אדמת עציצים. הטוף מבטיח ניקוז מצוין, הקוקוס שומר על לחות מבלי ליצור שלולית, והקומפוסט מספק הזנה ראשונית. ניתן להוסיף כף פרלייט לליטר מצע לשיפור האווריריות. בערוגה, ערבב את האדמה המקומית עם 30% טוף ו-20% קומפוסט.
חשוב להימנע ממצעים כבדים (אדמת חוואר, חמרה טהורה) או כאלה השומרים מים יתר על המידה (ורמיקוליט בכמות גדולה). גם שימוש יתר בכבול עלול להחמיץ את הקרקע מעבר לרצוי. הימנע מזבל טרי, הוא עלול לשרוף שורשים צעירים ולמשוך מזיקים. עדיף קומפוסט מפורר היטב או דשן איטי בשחרור.
בשתילה בעציץ, ודא שיש חורי ניקוז בתחתית ושכבת ניקוז (חלוקי נחל או שברי חרס) בגובה 2 עד 3 ס"מ. לאחר השתילה, השקה היטב ובדוק שהמים מחלחלים בחופשיות. באביב ובסתיו (עונות השתילה המומלצות בישראל), המצע יתייבש מהר יותר בשמש מלאה, לכן עקוב אחר הלחות בעזרת האצבע, והשקה רק כשהשכבה העליונה יבשה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
