איך מבדילים בין עודף השקיה לחוסר מים בלוע הארי?

כשאתה משקה את הלוע הארי יותר מדי, העלים התחתונים מצהיבים ונובלים, אך הצמח כולו נראה רפוי. המצע יהיה רטוב ודביק, ולעיתים תרגיש ריח של עובש. אם תשלוף את הצמח בעדינות, תבחין שהשורשים חומים, רזים ומריחים רקב, סימן מובהק לריקבון שורשים. במצב זה, הפסק מיד להשקות ואפשר למצע להתייבש לחלוטין. אם הנזק חמור, העבר את הצמח לעציץ חדש עם ניקוד טוב ומצע מנוקז היטב.

לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, יבשים ומקומטים, בעיקר בקצותיהם. העלים התחתונים עשויים להצהיב ולנשור, והצמח כולו נראה צנום. המצע יהיה יבש ומתנתק מדפנות העציץ. במקרה כזה, השקה מיד השקיית עומק, עד שהמים יוצאים מנקבי הניקוז, וחזור להשקות כשהמצע יבש בעומק 2 עד 3 ס״מ. בימי קיץ חמים, ייתכן שתצטרך להשקות כל יומיים; בחורף, פעם בשבוע או פחות.

הבדל מרכזי: בעוד שעודף מים גורם לעלים רכים, צהובים ורפויים, חוסר מים מייבש את העלים והופך אותם לפריכים. בנוסף, בצמח מושקה-יתר תראה לעיתים עובש אפור על פני המצע, ואילו בצמח מיובש המצע יהיה אבקתי. כדי לוודא, תקע אצבע לעומק 5 ס״מ במצע: אם הוא רטוב, כנראה עודף; אם יבש, חוסר.

אם הלוע הארי סובל מעודף מים, הצעד הראשון הוא להפסיק להשקות ולשפר ניקוז. אפשר גם להוציא את הצמח מהעציץ, לגזום שורשים רקובים, ולשתול מחדש במצע חדש. במקרה של חוסר מים, טבול את העציץ בקערת מים למשך 15 דקות, ואז תן לעודפים לנקז. בעתיד, הקפד על השקיה סדירה בהתאם לעונה: בקיץ, כל 2 עד 3 ימים; בחורף, פעם ב-5 עד 7 ימים, תלוי בטמפרטורה ובאור.