איך מבדילים בין עודף השקיה לחוסר מים באלוורה?

האלוורה היא צמח עסיסי שאוגר מים בעבותות עליו, ולכן היא רגישה ביותר לעודף מים. ההבדל העיקרי בין השקיית יתר לחוסר מים מתבטא במרקם ובצבע העלים. בעודף מים העלים נראים נפוחים, רכים ודהויים, לעיתים עם כתמים חומים או צהובים, והם עלולים להפוך לעיסתיים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים הופכים דקים, מקומטים, קעורים מעט וקצוותיהם מתייבשים ומתכרבלים פנימה, אך הם נשארים יציבים ולא רכים.

בדיקת המצע היא קריטית: דחפו אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ באדמה. אם האדמה רטובה ודביקה, מדובר בעודף מים. אם היא יבשה לגמרי ומתפוררת, זה חוסר מים. ריח רע מהמצע מעיד על ריקבון שורשים מעודף מים. באלוורה מושקת יתר, השורשים יהיו חומים, רזים ורכים, בעוד שבחוסר מים השורשים יהיו יבשים ושבירים אך לא רקובים.

כדי להציל אלוורה מושקת יתר, הפסיקו מיד להשקות והוציאו את הצמח מהעציץ. גזמו שורשים רקובים (חומים ורכים) בעזרת מספריים נקיים, והניחו לצמח להתייבש במקום מוצל למשך 2 עד 3 ימים. שתלו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת קקטוסים) ובעציץ עם ניקוד טוב. אל תשקו במשך שבועיים לפחות, ואז התחילו בהשקיה מתונה פעם בשבוע-שבועיים בעונה החמה.

להחייאת אלוורה מיובשת, השקו את הצמח בהדרגה: התחילו בהשקיה קלה, המתינו יום וחזרו. לאחר השקיה, העלים אמורים להתמלא תוך 2 עד 3 ימים. אם העלים נשארים מקומטים, טבלו את העציץ בקערת מים למשך 10 דקות כדי להרוות את המצע, ואז הניחו לניקוז מלא. לאחר מכן, הקפידו על השקיה סדירה: בקיץ כל 10 עד 14 ימים כשהמצע יבש, ובחורף אחת ל-3 עד 4 שבועות.